ובזה נראה לי הא דאמר אנא לאחשובינהו קא עבידנא והיינו דוקא אנא דהיינו הב"ד יש להם כח לאחשובינהו ולהבין במה יחשבם וגם יש להם כח להפקיע ממון בזה משא"כ האפטרופוס דאין לו כח בזה ובאמת הרמב"ם בפ"ז ממ"ע הביא בפירוש ואם הדיין רוצה להשים אותם כחשובים מותר ובסוף הלכות נחלות לא הביא זאת ש"מ דפירש הכי דדוקא אב"ד ולא אפטרופוס אבל הטור בחו"מ סי' ר"ץ ואחריו בש"ע כתבו הדין גם באפטרופוס ולא ידעתי מנ"ל זאת ועיין בסמ"ע שם ס"ק מ"ג מה שהביא בשם המגיד דאם נטלו רשות מב"ד רשאין והיא תמוה דמשמע דקאי גם על פסיקת צדקה ובאמת בב"ב מבואר דאף הבית דין בעצמם אין פוסקין עליהם צדקה ועיינתי בה"ה פי"א מנחלות הלכה יו"ד וראיתי שכתב זאת על אלו הדברים שקתני דאין רשאין האפטרופסין לעשות דזה בשלא נטלו רשות מב"ד אבל כשנטלו רשאין וכן היא בתוספתא ע"ש. והנה זה קאי דוקא על ארבעה דברים שאמרו אין רשאין משא"כ בפסיקת צדקה שגם הב"ד אין פוסקין וע"כ דברי הסמ"ע צ"ע. ובזה מיושב קושית מהר"י מינץ סי' א' שהקשה מדוע לא תני לענין פסיקת צדקה אין רשאין כדתנן לענין ארבעה דברים ולפמ"ש אתי שפיר דשם אין רשאין אבל ברשיון הב"ד שרי וכאן אף רשיון הב"ד ל"מ דגם הב"ד אינן רשאין כדאמר בב"ב והטעם משום דכיון דיתמי לא בני מיעבד מצוה ניהו אין ביד ב"ד כח כי אם היכא דעושה לאחשובינהו וע"כ דברי הטור וש"ע שכתבו גם באפטרופסין הדין דלאחשובינהו צ"ע:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״א (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
