ע"ד אשר כתבת באחד שהניח לבניו קטנים עושר ונכסים ומינה עליהם אפוטרופוס ועבר כעת רעב בארץ ר"ל ועשו בני העיר קצבה עליהם אם יכולין להגבות גם מיתומים האלו. הנה בש"ע סי' רמ"ח ס"ג ביו"ד איתא יתומים אין פוסקין עליהם צדקה אפילו לפ"ש אפילו יש להם ממון הרבה. והנה שם מבואר דאף הב"ד אין יכולין לפסוק עליהם צדקה דאף דהפקרם הפקר אבל בתורת צדקה אין יכולים לפסוק על היתומי' ומקורו מב"ב דף ט' רבה רמי צדקה איתמי דבר מריון א"ל אביי והתני רשב"י אין פוסקין צדקה על היתומי' א"ל אנא לאחשובינהו עבדי וא"כ משמע דאף ב"ד אין יכולין לפסוק. ובזה מיושב מה שהקשה בשו"ת ב"ח הישנות סי' כ"ה דלמה איצטריך להקשות מהא דתני רשב"י ולא הקשה ממה דאמרו בברייתא ותוספתא הובא בגיטין דף נ"ב דאפטרופסין אין פוסקין צדקה על היתומי' ומצאתי שכבר קדמו בזה בשו"ת מהר"י מינץ סי' א'. ולפמ"ש אתי שפיר דשם אינו מבואר רק שהאפטרופסין אין רשאין לכוף אבל הב"ד הוה ס"ד דאלימי כוחייהו ויוכלו לפסוק גם על היתומים וע"ז הקשה כאן מהא דתני רשב"י דאף הב"ד אין פוסקין וז"ב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.