שוב ראיתי בסי' ס"ה סכ"ג בהג"ה דבמחול לך הקטן מחול ואף שהש"ך השיג עליו כבר כתבתי בתשובה אחרת דדברי הרמ"א נכונים אבל באמת כאן הוא אומר שהוא פרוע ולא מחול ואנן אומרים דאף דבאמת לא פרע הוא אינו חייב לפרוע מתורת מחילה ושפיר כולן פרועין ודו"ק: ומדי דברי זכור אזכור מה שאמרתי בהא דאיבעיא להו בכתובות דף פ"ג ע"ב דפוחתת כתובתה מהו מי אמרינן היינו פוגמת או דלמא פוגמת מודה במקצת והא לא קא מודה במקצת ועיין מהרש"א מה שנדחק בכוונת האיבעיא דמה"ת יהיה פוחתת כמו פוגמת והא שם מודה במקצת וכאן לא ומה צד ספק יש להיפך. ואמרתי בזה דהנה באמת כל הטעם דפוגמת צריך שבועה הוא לפי שלא שייך לסמוך על השטר וכמ"ש רש"י בשבועות דף מ"א ולפ"ז הפוגמת ופוחתת שוה דגם בפוחתת לא שייך לסמוך על השטר דהרי חזינן דהאמין לה ולא שייך שטרך בידי מה בעי דהא חזינן דהאמין לה או דלמא שאני פוגמת דמודה במקצת ונמחל שעבודו במקצת ואיתרע השטר ועיין סי' נ"ה דנמחל שיעבודו במקצת הוי ריעותא בגוף השטר דמשועבדים ודאי לא גבי ואף מבני חרי נחלקו האחרונים שם משא"כ פוחתת דניהו דהאמין לה אבל השטר בתוקפו דמעולם לא נמחל שיעבודו וז"ב ודו"ק ויש להאריך בזה ואכ"מ:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ו׳ (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.