ובכ' סיון שנת תרי"ג נשאלתי אם יכולין לומר ענינו בשחרית דלמא לא יהיה עשרה מתענים ובאו למנין וראו שיהיו עשרה ואמרו ענינו ות"ל שהיה יותר מעשרה מתענים לעת מנחה אך נפל בדעתי שיש סמך להפוסקים שאין לומר ענינו רק במנחה מהא דאמרו אף אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה ושם אמר ענינו ולפענ"ד אף שבדרך הלצה אמרתי זאת יש סמך גדול שעיקר ענינו אינו רק בתפלת המנחה שאז היא עת רצון ואנו מבקשים שיענינו ד' כנלפענ"ד ועכ"פ יחיד ודאי מהראוי שלא לומר ענינו רק במנחה דמי לנו גדול מאליהו ולא אמר ענינו רק במנחה ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן נ״ח (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.