והנה בשבועות דף כ' ע"ב הקשו בתוס' על הא דאמרינן דחייבות בקידוש היום דבר תורה מטעם דכל שישנו בשמירה ישנו בזכירה והקשו דנימא להיפך כל שישנו בזכירה ישנו בשמירה והני נשי הואיל ולתנהו בזכירה לתנהו בשמירה. אך לפענ"ד כיון דבעינן שמירת שבת מהראוי שיתחייבו הנשים כמו האנשים דללאוין ואזהרות נתרבו נשים כמו אנשים כדאמרו בב"ק דף ט"ו ולפ"ז כיון דקידוש היום היא זכירה על מצות היום ואם כן שפיר מהראוי לדרוש דכל שישנו בשמירה ישנו בזכירה דכיון דעיקר הזכירה הוא שישמור מצות ה' ושמירת שבתו ובזה מהראוי שיתחייבו הנשים כמו האנשים וז"ב לדעתי. ומיושב היטב קושית התוס' דלכך לא מקשינן להיפך דמ"ש דלחומרא מקשינן הקשו בעצמם מכמה מקומות דמקשינן לקולא ולפמ"ש אתי שפיר דכל דהמצוה בא להיות זכר על הלאו מהראוי שיתחייב ולפ"ז גם במוספין כיון דבא זכר על הקרבן שהקריבו בשביל קדושת היום והרי בקידוש היום חייבות מן התורה כנלפענ"ד:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן נ״ה (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.