ובזה יתיישב קושית הרא"ש ריש ב"מ דאמאי לא יהי' שומר השני עד מסייע ויפטור ולפמ"ש י"ל דנ"מ בלית לי' לאשתלומי מזה השני דאז הי' נוגע השני. ובלא"ה נרא' דהרא"ש תירץ כיון דזה א"י לשבע ומחייב לשלם שוב אין עד המסייע פוטר דאינו בא לממון ובזה חידש הש"ך בסי' פ"ז דכל דמחויב שבוע' וא"י לשבע משלם אין עד המסייע פוטר והקצה"ח חולק עליו ולפענ"ד אף אם נימא דלא כש"ך בזה מכל מקום זה דוקא כשהחיוב ממון בא ע"י שא"י לשבע אבל כשהחיוב התחיל מכבר כגון שומר שמסר לשומר דהחיוב בא תיכף כשמסר לשומר אם כן איך יהיה עד המסייע שבא אח"כ פוטר וזה בודאי בא לממון מקרי וז"ב כשמש לפענ"ד:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן נ״א (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.