שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן מ״ט

ע"ד מה שנסתפק הט"ז ביו"ד בסי' ע"ט לענין דרוסה שאם נדרסה האם אם מועיל טיפת הדרוסה להולד או לא ע"ש. וראיתי בשו"ת בית יעקב סי' א' שהאריך בזה ועשה חילוק בין דברי התוס' להרשב"א שהביא ב"י דדעת התוס' דעובר חי ואף שטרפה חיה מ"מ הולד מותר ואף דירך אמו מכל מקום הולד יש לו חיות בפ"ע והרשב"א כתב הטעם משום דטריפה אינה חיה והעובר חי והדבר תמוה לפענ"ד דהא ודאי טריפה חיה ואפ"ה עובר כשר והרי הרשב"א בעצמו דעתו דטריפה חיה שנים עשר חודש כמ"ש בסי' נ"ז ואפ"ה עובר כשר ובאמת עיקר כוונת הרשב"א דאף שטריפה חיה מכל מקום מתנוונת ועובר הוא בריא ושלם ועכ"פ אין חילוק בזה בין תוס' והרשב"א ועיין בר"ן פרק א"ט שם תמצא הדבר מבואר גם בשיטת התוס' כן ועכ"פ אין חילוק בזה בין התוס' והרא"ש ועיין בש"ך ס"ק ח' דמשוה ג"כ התוס' והרשב"א בחדא מחתא ועיין בשו"ת מהרי"ט ח"א סי' צ"ו וצ"ע שלא הביא כל דברי התוס' ובב"ק דף מ"ו ובחולין דף נ"ח ובסנהדרין דף פ' ובתרומה דף ל"א וגם קושיתו מערכין ישבו שם ועיין בר"ן מ"ש בזה וגם מ"ש הבית יעקב שם לדחות דברי הט"ז בדרוסה משום דקי"ל עובר לאו ירך אמו לענין טריפות דיש לו חיות בפ"ע במחכ"ת לא הבין כונתו דהט"ז נסתפק שמא טיפת הדרוסה נכנס בהולד גם כן ולא מועיל חיותו בפ"ע וז"ב. גם מה שהקשה על הב"י שכתב מקורו של הטור דולד טריפה מותר מבהמה המקשה והוא כתב מקור אחר עיין ברא"ש בב"ק שכתב גם כן המקור לזה מפרק בהמה המקשה וכן הוא בהר"ן פרק אלו טריפות שם ודוק כתבתי לרישומי דברים בעלמא. ובגוף הדבר שנסתפק הט"ז בדרוסה אם נכנסה טיפת הדרוסה גם להולד לפענ"ד זה ודאי אם ראינו העובר שחי אח"כ והוא בריא ושלם דכשר דזהו ודאי אף למ"ד טריפה חיה עכ"פ היא מתנוונה והולכת וסופה למות דמה"ט פטרינן בהרג טריפה כמבואר בסנהדרין דף ע"ז ועיין בתוס' שם והרי ולד הלז איידי דזוטר חיותא מקלי קלי ליה ברישא ומחתך ליה לסימנים וכעין דאמרו בערכין דף וא"ו דולד מיית ברישא דאיידי דזוטר חיותא אתיא ביה טיפת מלאך המות ברישא ומחתך ליה לסימנים ומכ"ש בזה דכיון דחיישת שנכנס טיפת הארס בולד פשיטא דלא הי' יכול להיות הולד חי ושלם וע"כ לא נחלקו בטריפה אם חי או לא רק בכבר הי' לו חזקת חי ובריא כשנולד אבל בזה שאיידי דזוטר חיותיה פשיטא דלא הי' יכול להוולד כן הי' נראה לי מצד הסברא אלא שכפי הנרא' יש לזה סתירה מהא דבעי בש"ס חולין דף י"א ללמוד דאזלינן בתר רובא ויליף לה מכמה מקומות דלא ניחוש שמא טריפה והתוספות כתבו לענין פרה אדומה דהוי ליה חזקה שלא נתבררה ולפמ"ש על כל פנים נתבררה שלא נולדה טריפה דאם היתה טריפה במעי אמו לא היתה יכולה להוולד אלא שיש לדחות דשם חיישינן שמא נבראת כך בטריפות זהו פשיטא דלמ"ד טריפה חי' היתה יכולה לחיות אבל כאן דהטריפות בא מבחוץ שנכנס טיפת ארס דרוסה לפענ"ד מסתבר לומר דבכה"ג איידי דזוטר חיותא לא היתה יכולה להוולד. ובזה מיושב קושית הכו"פ שהקשה בסי' ע"ט דלוקי בזבחים דף ע"ח בטריפה שנתערב דמיירי בולד טריפת דרוסה דלא ניכר ולפמ"ש בכה"ג לא היתה יכולה לחיות כלל וגם יש קדשים שקרובים לב' וג' שנים ובכה"ג דחי י"ב חדש פשיטא דכשר וכ"כ הפר"ח דבחי י"ב חדש דכשר ושם סתמא קתני. ובזה יש ליישב הרבה קושיות שהקשו האחרונים בסי' נ"ז ועיין בכו"פ שם: