ראיתי דבר פלא ביראים מצוה קל"ז וז"ל דאר"נ האומר לשלוחו וכו' אימר אינש אחרינא שמע ושחט וכו' ומדאייתי ר"נ טעמא איניש אחרינא שמע ואזיל למדנו דלא אמרינן רוב מצוין אצל שחיטה מומחין הן וכו' אבל אי ליכא למתלי דשחט שלא בגזל בההיא לא אמרינן רוב מצוין אצל שחיטה מומחין הן דחשוד לגזול חשוד לשחוט שלא בידיעת הלכות שחיטה ותניא נמי הרי שאבדו לו גדייו ותרנגוליו וכו' דוקא אבדו תנן שהשוחט חושב יאוש בעלים הן ודבריו תמוהים מאד דבכל הפוסקים מבואר דחשוד לגנוב לא חשיד על השחיטה והתוס' ב"מ דף כ"ד והרא"ש והטוש"ע ביו"ד סי' א' כתבו בהדיא דהוא הדין באבדו תרנגוליו דלא חיישינן לאכול שלא בשחיטה ועיין בש"ך ס"ק ט"ז שם ובסי' ב' ס"ק י"ח ובט"ז שם ושם:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן מ״ח
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.