ובזה נראה לפענ"ד דבר נחמד במ"ש הרמב"ם פי"א ממעשר הלכה י"ג המוליך פירותיו לטוחן ע"ה הרי הן בחזקתן שאינו חשוד להחליף הוליכן לטוחן עכו"ם הרי הן דמאי שמא החליפם בחטים של ע"ה וע"ז השיג הראב"ד דאם מפני הספק הזה הלא הוא ספק ספיקא והיינו ספק שמא לא החליפן ואת"ל החליפן שמא החליפן בשל ע"ה שעישר. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת כבר הבאתי קושית התוס' בבכורות דנימא סמוך מיעוט לחזקת טבל וכתבו דאין לנו להחזיק זה בחזקת רשע בשביל המיעוט שאין מעשרין ולפ"ז הא כבר נודע מ"ש התוס' בשבועות דף מ"ו דאף דאחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן היינו איש פרטי שהוא הגנב אבל אם לא נודע מי הוא אטו ליכא גנבי בעלמא ועיין ש"ך חו"מ סי' קל"ג שהאריך בזה ולפ"ז בשלמא בלוקח מע"ה שאנו דנין על איש פרטי שפיר אין להחזיקו ברשע בשביל המיעוט שאין מעשרין ולכך לא הוה רק דרבנן אבל כאן שאנו דנין שמא החליף העכו"ם בחטי ע"ה שאינו נודע לו מי ומי שנתן לו לטחון וכיון דע"ה יש בעולם פשיטא דבכה"ג אמרינן סמוך וכמ"ש וזה ברור מאד:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן מ״ו (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.