שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן מ״ה (ב׳)

אשר שאלת בקדירה של בשר שעמדה על גבי הכירה על האש מרותח כמשפט ואחר הכירה היה שם טעלי"ר של חלב מונח ונסתפקה המבשלת אם כאשר שפתה הקדירה של בשר כמנהג עם הכף אם לא נשפך מהשפיתה של הכף על הטעלי"ר של חלב הנ"ל כי לא ידעה אם הוא של חלב או של בשר ואח"כ כשחפשה מצאה קצת רושם על הטעלי"ר שנרא' שהוא מן השפיתה אבל לא ידעה בכ"ז שורש הדבר וע"ז שאלת מה משפט הטעלי"ר. והנה אם לא היה שום רושם על הטעלי"ר רק שהיתה מסתפקת אם לא נתזה מהשפיתה מהכף על הטעלי"ר היה נלפענ"ד דכשר דאחזוקי ריעותא לא מחזקינן וראיתי בתורת השלמים בסוף מנחת יעקב סי' ט"ו שהעלה ג"כ דאין לחוש בנמצא עצם בתבשיל אולי היה מוח קודם דאחזוקי ריעותא לא מחזקינן. אבל אין משם ראיה דשם כיון שלפנינו נמצא העצם כאשר הוא בלי מוח אמרי' כדהשתא מחזקינן וכמו שהביא מנדה דף ד' דכל הטומאות כשעת מציאתן אבל אם מסתפקים אם היה בזה איסור או לא ול"ש כדהשתא מחזקינן דשפיר יש לחוש לאיסור וכן כתב בעצמו שם דבסי' תס"ו משמע דדוקא משום ס"ס מקלינן לא משום דלא מחזיקין ריעותא והמ"ב סי' ס"ט כתב דיש לתלות במצוי והוא הדין אפשר דמצוי הוא שתשפות וינתז על הכלים המונחים תחת הכירה ובפרט שהי' מלתא דלא רמיא עליה שלא ידעה שהי' של חלב ולא שמרה עצמה מזה והא דמבואר בסי' צ"ה ס"ג ביו"ד בהג"ה בסופו דאם נמצא קערה חולבת בין כלי בשר ל"ח שמא הודחו ביחד התם היינו טעמא כמ"ש האו"ה משום דיש ס"ס כמ"ש הט"ז ס"ק י"ד אבל כאן דליכא ס"ס מהכ"ת שלא לחוש דלמא נתז על הטעלי"ר ועיין בפר"ח סי' מ"א ובסי' צ"ה אות ח"י ע"ש היטב. אך לפענ"ד ראיה מפורשת דלא מחזיקין איסור בכה"ג מהא דאמרו בע"ז דף י"ב לא הלכת לצור מימיך וראית ישראל ונכרי ששפתו שתי קדירות ע"ג כירה אחת ולא חשו חכמים מאי לא חשו חכמים אמר אביי משום בשר נבלה וכו' רבא אמר משום בישולי נכרים וכו' רבה בר עולא אמר משום צנורא ופירש"י שמא נתזה צנורא מכ"ש בזה דהיתה עומדת אחר הכיר' ואף דרש"י כתב שם דהא דלא חיישינן חדא משום דל"ש ועוד הא בטלה ברוב היינו שם דהם סמוכין ממש וגם בזה לא קיי"ל כרבה בר עולא ולא חיישינן כלל לצנורא ועיין בר"ן באלפסי שהאריך בזה ובהג"א שם פסק בהדיא דמותר לשפות קדירה של חלב וקדירה של בשר על כירה אחת ולא חיישינן לצנורא ע"ש ואם כן זה ברור דאין לחוש כל שלא ידעה כלל אם נשפת שם אמנם כיון שחפשה ומצאה רושם קצת על הטעלי"ר דהדברים מוכיחים קצת שנתז עליה דאל"כ רושם זה מה טיבו וטפה זו מה תהא עליה נלפענ"ד כיון דאף להמחמירים בכ"ש היינו דוקא שמבליע ומפליט אבל בישול ודאי אינו מבשל ולפ"ז נ"ל דבבשר בחלב דבעינן דרך בישול אם כן מבליע ומפליט אינו רק איסור דרבנן ובכה"ג יש לסמוך כיון דאינו רק ספק שמא בא מהשפיתה ושמא ממקום אחר ואם כן אינו רק ספק דרבנן וגם בודאי היה בטל ברוב היתר וספק אם יש ששים כנגדו דבדרבנן תלינן להקל כמבואר בסי' צ"ח במין במינו ונשפך וגם כאן הדין כן ואף דדעת או"ה דטעלי"ר כיון שנשתמשו בו בכלי ראשון דין כלי ראשון יש לו כבר כתב הש"ך בסי' צ"ה דזה דוקא בידוע שנשתמש בכלי ראשון וגם זה אינו רק חומרא בעלמא כ"ז נלפענ"ד לצדד צדדים להתיר ובפרט אחר שכבר נשתהה מעל"ע ונפגם טעמו אבל בכ"ז חלילה להקל וצ"ע עדיין בזה: