שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן מ״ד (ב׳)

בדבר השאלה בזפק העוף שנמצא חטה בפסח אי חשבינן כמעוכל. הנה מקור הדין הוא בש"ס בכורות דף ז' ובטור וש"ע יו"ד סי' פ"ג סעיף יו"ד. והנה הטור כתב שם דלא חשוב כמעוכל כיון שהוא שלם וכתב הב"י דכוונתו דבלעיסה בשיניו חשוב כמעוכל לכ"ע רק דמעיקרא הוה ס"ד דמיירי בבלעו שלם ואח"כ חידש הר"מ מפונטייזא דבטומא' איירי בלעיסה וכן הסכים בט"ז שם אבל הש"ך חולק שם בזה ועיין בכו"פ שכתב שהדבר תמוה דמנ"ל להטור דבלעיסה יהי' ודאי כמעוכל וע"ש מ"ש בזה. ואני תמה דהמעיין ברא"ש מה שהביא שם בשם הר"מ שכתב דבלעיס' חשיב כמעוכל ונדחק למצוא קצת סמך ובתוס' במנחות דף ס"ט ד"ה דבלע כתבו ג"כ כן אבל בלי ראיה. ולפענ"ד היא ש"ס ערוך בחולין דף ע"א דאמרו דכלום עושה עיכול למטה אלא אם כן עושה למעל' ופירש"י דע"י הלעיסה עושה עיכול למטה. הרי בהדיא דעל ידי הלעיסה בשינים עושה עיכול ואף דאמרו שם דאפ"ה העיכול דלמטה רב אבל כ"ע מודו דע"י הלעיס' עושה עיכול טפי ואם כן מבואר שם דעיקר תלוי בלעיסה. ואני תמה על כל הראשוני' ואחרונים שלא הזכירו הש"ס הלז. ובזה מיושב קושית הכו"פ דא"כ בטריפה שינקה מהכשירה נמי נימא דהחלב נעשה מעוכל וכתב שדוחק לחלק בין משקין לאוכלין וגרם לו כ"ז לפי שלא ידע שעל ידי הלעיסה גורם עיכול טפי אבל לפי מה שאמרו בש"ס חולין הנ"ל הדבר מבואר דעל ידי הלעיסה גרם העיכול אבל במשקין דליכא לעיסה לא שייך עיכול וצריך השיעור של עיכול וז"ב. ומה שהקש' הכו"פ שם מהא דקאמר הש"ס בשבועות דף כ"ד דמשכחת לה הן בנבלות בנבלה מוסרחת וכדרבא והקש' מה דוחקא לומר דנבלה מוסרחת נמי נבילה לימא דמשכחת לי' דבלע כזית והקיאו דלענין איסור חשוב כמעוכל ולענין אכילה הו"ל טעם גמור וקרי אכיל' ופשיטא דיוצא בו ידי שביעה וע"כ דגם לענין איסור לא מקרי מעוכל. ולפמ"ש א"ש דהרי אמרו בחולין שם דהניחא אחת זו ואחת זו עד לכלב א"ש אלא לב"פ וכו' משום דלא חזיא לגר הוא ומשני בפניו הוא דלא חזיא אבל שלא בפניו מחזי חזי לי' ע"ש והשתא ממנ"פ אם מיירי שמי שבלע כזית נבלה והקיאו היה בפניו אם כן כבר לא מקרי חזי לגר והוה כנבלה מוסרחת ואם שלא בפניו שוב מחזי חזי וחייב משום נבילה ועיין ברש"י שם דהא דחזי שלא בפניו הוא כשלא לעסה דעדיין ראוי הוא וא"כ זה גופא הו"ל נבילה מוסרחת וז"ב ודו"ק. ומן האמור נרא' דצדקו דברי הטור שכתב דטהור שבלע דג טמא אסור דלא חשוב כמעוכל ומשמע אף ביצא לחוץ ותמה הש"ך ס"ק ל"א דהא ביצא לחוץ ודאי חשוב כמעוכל וכמ"ש הרא"ש ולפמ"ש א"ש כיון דהטור מיירי בהיא שלם ובזה לא הוה כמעוכל אף שיצא לחוץ והרא"ש דמחלק חילוק הלז היא קודם שכתב חלוקו של הר"מ מפונטייזא ולחלוקים אחרים אפשר דיש לחלק כן אבל להר"ם מפונטייזא גם ביצא לחוץ לא חשוב מעוכל כל שנמצא שלם דכל שלא לעסו ליכא עיכול וכדאמרו בחולין שם כלום עושה עיכול למטה אלא על ידי מעלה וכמ"ש: