שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן מ״ג (ב׳)

ע"ד אשר האריך מעלתו בדברי הש"ך סי' פ"ג וסי' ק"ז ביו"ד שחידש דהא דציר דגים טמאים אינו רק דרבנן זה רק ע"י מליחה אבל לא ע"י בישול ואז יוצא עיקר הטעם וכמ"ש מהרא"י דדג טמא שכבשו עם דג טהור אסור מן התורה וע"ז הבאת דברי הנו"ב חלק יו"ד סי' כ"ו שתמה עליו. הנה לפענ"ד במחכ"ת הנו"ב מה שהשיג על הש"ך מדברי הרא"ש בע"ז בפ"ב סי' ע"ב שהביא ראיה דציר דגים אינו רק דרבנן מהא דמבואר בפ"י דתרומות דדג טמא צירו אסור וכו' ואם איתא הא שם בכבשו מיירי ומה ראיה למליחה דלמא במליח' לא גזרו. הנה המעיין יראה שהרא"ש הביא מסיפא דמשנה דדג טמא צירו אסור וזה במליחה מיירי דזה מוקי בחולין דף צ"ט במליחה דהרי קאמר הש"ס שם שאני ציר דזיעה בעלמא היא וכתבו התוס' והרא"ש שם דאינו רק דרבנן ואם כן שפיר מביא הרא"ש ראיה דמ"מ אסור מדרבנן גם במליחה וגם מה שהקש' מהר"ש פ"י דתרומות משנה א' ג"כ לא קשה דגם כן כונתו לסיפא דמשנה דמיירי במליחה דכבשו כבר תני ברישא ולא פריש דינו ומ"ש הר"ש כדתנן הכא כונתו לסיפא ומה שהקש' דאם כן היאך אמרו גבי בשר בחלב דחידוש הוא ואמאי הא מצינו בדגים טמאים כה"ג אזיל לשיטתו דעל ידי כבוש מותר ורק ע"י בישול אסור ושפיר הקשה כמ"ש שם בהדיא אבל לפמ"ש דגם בכבוש אסור מן התור' אם כן אין קושיא כלל. אך בגוף הדין של המהרא"י דעל ידי כבוש אסור מן התור' לכאורה מדברי הש"ס בע"ז דף מ' דאמר מחלוקת לטבל בצירן וע"ז כתב הרא"ש דאינו רק דרבנן והרי שם מיירי דהיה בחביות אם פתוחות או סתומות ועכ"פ נכבש שם ואם כן למהראי' הוי לי' דין תורה וע"כ דכבוש בציר ג"כ אינו אסור רק מדרבנן: