שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ל״ט (ב׳)

מכתבו הגיעני היום ואם כי טרדות רבות סבבוני בכ"ז יען כי דבר מצוה הוא ובקש מעלתו להשיבו על אתר ע"כ אשיב בקצרה והנה קשה עלי להעתיק השאלה ויבואר קצת בתשובתי. והנה כל מה שפלפל בזה אם זט"ה במאה"ע יכולין לשנות כל מה שפלפל בזה יפה כתב אף כי יש לי קצת הערות לא אאריך בזה כי אין הזמן ברשותי. אמנם בנדון שאלתו אם יוכלו לקחת העצים גופא מה שכבר הוכן לצורך בנין בהכ"נ אם יכולין לעשות מהם בה"ט הנה עומד לנגדו דברי הט"ז סי' קנ"ג סק"ב דהו"ל משום אמירה לגבוה וה"ה בנ"ד וע"ז הביא ר"מ דברי הריטב"א בחידושיו לקידושין ד' כ"ח שכתב דכל דלא נחית אדעתא דהכי לית בי' אמירה לגבוה וה"ה בנ"ד לא נהירא לפענ"ד דבאמת גוף דברי הריטב"א סתומים מה הכוונה דלא נחית אדעתא דהכי וע"כ דהפי' הפשוט דאטו המוכר והלוקח כשקנו או מכרו היו דעתם שהגזבר קונה לצורך הקדש או שמוכר להקדש רק שכוונתם היה בדרך מו"מ כמו שקונה או מוכר הדיוט להדיוט וא"כ ל"ש בזה אמירה לגבוה רק דגזרו חכמים ועשו כאלו אמרו לגבו' ושפיר חילק בין היכא דאיכא פסידא או לא וא"כ מה ענינו לכאן הכא כיון דקנו עצים לצורך בנין בהכ"נ. א"כ הוי אמירה לגבוה ממש ול"ש כאן דלא נחית להכי אמנם באמת דברי התוס' יותר נוחים וכן קי"ל בש"ע יו"ד סי' רנ"ח דכל דליכא רווחא להקדש ל"ש אמירה לגבוה ואני כתבתי בתשובה על מ"ש המל"מ פ"ו מערכין הי"ב דמקודש לקודש ל"ש אמירה לגבוה והביא דמיון רחוק מיתומים ליתומים. ותמהתי דיותר הי' לו להביא הך דכל דליכא פסידא להקדש ל"ש אמל"ג ומכ"ש מקודש לקודש דמה לי הקדש זה או זה ודאי ל"ש אל"ג וא"כ בנד"ד דבה"ט ג"כ צורך גבוה ואדרבא זה נצרך יותר לקדושת ישראל ומשום פ"ו התירו למכור ס"ת מכ"ש דל"ש אמירה לגבוה ודברי הט"ז לא יתכנו רק למכור או לשנות לדבר הרשות ואף להריטב"א שם שחלק על סברת התוס' מ"מ בנד"ד דלבהכ"נ בודאי א"צ כעת שיש להם בהכ"נ הרבה ת"ל ובה"ט אין להם דאיכא רווחא לצורך גבוה ומצוה רבה בודאי ל"ש אמל"ג וז"ב. איברא אי בה"ט מקרי צורך גבוה והקדש בזה נחלקו הרמב"ם והראב"ד ושטת הראב"ד דלצורך בה"ט אסור למכור זט"ה במאה"ע. אמנם באמת קי"ל כהרמב"ם וכן קבעו בש"ע סי' קנ"ג להלכה אמנם אף להראב"ד כ"ז שהי' בהכ"נ בנוי אבל תל שחרב מותר אף להראב"ד מכ"ש כאן דלא בנו עדיין כלל ואין כאן רק הזמנה והזמנה ל"מ כמ"ש הט"ז והמג"א וא"כ גם לדעת הראב"ד שרי וגם לפענ"ד בה"ט דאסרו היינו במקום שאין שם מקוה כשרה. אבל לצורך טבילת נשים ושיהיה בצניעות יותר ודאי דיש להתיר: