עוד נראה לי דבר חדש דהנה לכאור' צריך ביאור הא דאצרכו רבנן בדיקה בריא' והלא כבר נודע דבדיקת הריאה אינה רק דרבנן ומה"ת סמכינן על הרוב וא"כ למה בנאבדה הריאה טריפה הא כבר נודע מ"ש הש"ך ביו"ד סי' קי"ט ס"ק כ"ז דחז"ל לא גזרו איסור כדי להוציא ממון דלענין ממון אוקמא אד"ת ע"ש דהם דברי' חדשים ואף שבתשובה הארכתי בדבריו הקדושי' ואף אם נימא שלא כדבריו עכ"פ להצריך בדיקה ולהפסיד ממונם של ישראל היכא דנאבדה מנ"ל ומהראוי לענין ממון לאוקמא אדין תורה וצ"ל דבאמת הם תקנו שיבדוק ובזה ליכא הפסד דיוכל להיות שיבדוק וימצא כשר וכל שלא רצה לבדוק קנסו חז"ל שיהי' טריפה ובכה"ג עבדו רבנן חיזוק לדבריהם למגדר מלתא. ולפ"ז בעגלים הרכים דאין תקנה במיעוך א"כ כל שימצא סרכא היא טריפה ואיך עבדו רבנן תיקון שיפסיד ממון וצ"ל כיון דלא גזרו חז"ל על עגלים לבדם רק שהיא בכלל הבדיקה שהצריכו חז"ל משום לא פלוג תקנו גם בעגלים בדיקה וממילא כל שמוצא סרכא היא טריפ' בכה"ג שפיר תקנו חז"ל להצריך בדיקה משום לא פלוג. ולפ"ז נלפענ"ד דזה דוקא בדיקת פנים אבל בדיקת חוץ דאינו בעגלים הרכים פשיטא דלא מתקנינן להפסיד על ידי זה ממונן של ישראל:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ל״ג (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.