והנה בשו"ת שבות יעקב חלק ב' ח' אהע"ז סי' קל"ו הקשה בהא דפריך האי שמותי קא משמית ליה והא כל דהוי דרך תביעה לא מחייב דלא כיון לביישו כמבואר בחו"מ סי' תכ"ו בהג"ה. ולפענ"ד נראה דלא קשה דדוקא אם עיקר התביעה היה זאת שפיר אמרינן דלא נתחייב שלא כיון לביישו אבל כאן דאמרו עד היכן כח גלגול שבועה ופירש"י שנתחייב לו שבועה ממקום אחד והוא הולך ומגלגל עליו זאת וא"כ ניכרים הדברים שלא נתכוין רק לביישו ושפיר משמתינן לי'. ובזה מיושב מה שהקש' עוד דלמה לא פריך תיכף היינו קרקע ולפמ"ש אתי שפיר דכאן הוי רבותא גדולה ודו"ק היטב ועיין תוס' קידושין דף ז' ובש"ך חו"מ סי' צ"ה:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ל׳ (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.