שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן כ״ט (ח׳)

והנה בשנת תרי"א כ"ח אדר שני ג' תזריע נשאלתי מהרב החריף מו"ה טודרוס הכהן נ"י באחד שהשכיר בית לחברו בשנה פשוטה בחמשה באדר שנת תר"י והנה בחמשה באדר שנת תרי"א באדר הראשון באו לדין והשוכר טוען שנתעברה השנה לו כמבואר דנתעברה לשוכר וע"ז האריך דמה דמבואר דנתעברה לשוכר הוא דוקא אם השכירות מתחיל בשנת העיבור ועומדים בשנת העיבור ואמר שנה אחת מיום זה אבל בעומד בשנה פשוטה ל"מ להרשב"א דאין בכלל החודש העיבור אלא גם להר"ן יש לומר דגם הוא מודה בעומד בשנה פשוטה דאינו בכלל וכתב שכ"כ הנב"י בהדיא באהע"ז סי' כ' וע"ז ערער אחד ממ"ש הר"י מינץ ובאו"ח סי' נ"ה דגם לב"מ חושבין כן אף שנולד בשנה פשוטה וכתב דמלבד דלא קי"ל כן כמ"ש הפר"ח שם אף גם דזה דוקא שם מטעם דאקרא לאל גומר עלי ולא בשכירות. והנה באמת לא עיין במהר"י מינץ עצמו דבסי' ט' ביאר שם בהדיא דגם בשכירות אם שכר בשנה פשוטה ונתעברה אח"כ נתעברה לשוכר והביא ראיה דסתמא קאמר נתעברה לשוכר לא שנא שכרה באדר או בניסן וכוונתו דבניסן ודאי אי אפשר שיתעבר עוד השנה ואפילו הכי אם נתעברה השנה נתעברה לשוכר ואני תמה דממקומו הוא מוכרע דהרי בזמן המשנה לא היה העיבור ע"פ חשבון ותלוי בב"ד ואם כן היה יכול להיות שלא תתעבר כלל ואפ"ה נתעברה לשוכר וכן מבואר בשיטה מקובצת בשם הריב"ן מיגש דאף שלא ידעו כלל שתתעבר השנה אפ"ה נתעברה לשוכר וכ"כ בשו"ת הרי"ף סי' ק"ג ואם כן מכ"ש בזמנינו שבודאי נתעברה השנה ע"פ הקביעות רק שזה טעה ולא ידע שתהי' מעוברת אם כן בודאי אמרינן דנתעברה לשוכר וא"ל דאדרבא בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה והיה יכול להיות שלא תתעבר אז יש לומר דמזלו של השוכר גרם. אבל בזמן הזה דודאי תתעבר השנה רק שהי' טעות אם כן בזה י"ל דמספק הקרקע בחזקת בעליה. דזה אינו דא"כ נפל כל הדין בבירא דאם כן היאך כלל נתעברה לשוכר בזה"ז וכבר הקשיתי כן למעל' על הפוסקים שלא העירו בזה. אמנם באמת המעיין בשו"ת מהר"י מינץ שם ימצא דעיקר הטעם דהשלמת העיבור היא להשלים השנים ועדן לא מקרי אדר עד אדר השני ואדר הראשון הוא התוספת המשלים הזמן ואם כן אין חילוק בין אם היו מעברין הב"ד ובין ע"י חשבון. ומ"ש לתמוה על הב"ח ביו"ד סי' ר"כ הובא בש"ך שם ס"ק י"ד שכתב דאם עומד בשנה מעוברת בר"ח ניסן אז אין נ"מ בין שנה אחת לשנה זו ובכלם אינו רק י"ב חודש. וע"ז כתב דיותר הו"ל למנקט בעומד באדר שני ואמר שנה זו אין לו רק י"ב חודש והביא ראיה מדברי הב"ח סי' נ"ה ודברי הש"ס בערכין דף ל"א לפענ"ד ל"ק דכיון דעדיין באדר עומד אפשר דגם האדר שני חושב לעיבור וצריך י"ג חדשים ואין ראיה מהך דערכין דאמר אנא לא נחיתת לעבורא דשם בלוקח ומוכר אם כן י"ל דהשני לא נחית לעיבורא אבל בנודר בינו לב"ע י"ל דכיון לאסור עצמו אף באדר השני אבל בניסן ודאי דלא כיון לאדר כנלפע"ד. אמנם קשה לי בסוגיא דערכין שם דפריך על הך דשני טלאים היינו הך דבתי ערי חומה ומשני מהו דתימא התם כתיב תמימה. ולפענ"ד טפי היה לו להקשות דאדרבא בתי ערי חומה טפי מסתבר לומר דאין העיבור בכלל וכמ"ש הר"ן בנדרים דף ס"ג דאין זה תנאי רק התור' פסקה כן מיהו זה אינו דגם בטלאים התורה פסקה כן: