והנה במה שהארכתי למעלה בדברי הט"ז לענין שופר שהביאו לאחר שקבלו קדושת שבת. לכאור' היה נ"ל דבר חדש דהרי אנן קי"ל דאומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירך ועיין מנחות דף מ"ח ובשבת דף ז' בתוס' ובכמה מקומות כל שלא פשע דודאי אומרים לו חטא כדי שיזכה חבירך ולפ"ז כאן דכל הציבור שישמעו התקיעות אף שכבר קבלו שבת הם בודאי יקיימו המצוה ולא יעשו איסור כלל ואם כן אף דהתוקע חוטא מה בכך הא מזכה חביריו ובשלמא כשהוא שבת אם כן אסרו חז"ל מלתקוע אם כן אין כאן שום זכות אבל כאן שבאמת עדיין חול הוא רק דהוא קבל עליו א"כ השומעים שלא יעשו איסור בודאי זכות היא להם ושפיר אמרינן לו חטא כדי שיזכה חבירך. ומ"ש הרר"י לענין תרומ' דאף דחטה אחת פוטרת את כל הכרי מ"מ אם נתן הרבה תרומה נעשה כולו תרומה. הנה גדולה מזו מצינו בתוס' סוכה דף כ"ד ד"ה עשרה דכתבו דאף דחטה אחת פוטרת כל הכרי מ"מ כל שמפריש הרבה תרומ' נעשה כולו תרומה ואינו מנכה לענין המעשר כלום הרי דכולו נעשה תרומה ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן כ״ג (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.