תמול הקשה אותי האברך החריף מו"ה יעקב נ"י בהרב מבקאשוויטץ נ"י בהא דאמרו בסנהדרין דף נ"ז לא נצרכה אלא לפועל בכרם ופריך פועל בכרם אימת וכו'. ועל זה הקשה לימא פועל בכרם לענין אל כליך לא תתן דישראל בעכו"ם מותר ול"ש לומר דגזל מעליא הוא והיינו דכבר תני דז"א דהרי בב"מ דף פ"ז כרם רעך ולא כרם נכרי הניחא למ"ד גזל עכו"ם אסור היינו דאיצטריך למשרי פועל עכו"ם אלא למ"ד גזל עכו"ם מותר השתא גזילו מותר פועל מבעיא ואם כן חזינן דפועל בכרם גרע מגזל ואם כן לזה שייך פועל בכרם ולאו היינו גזילה מעליא. הנה לפענ"ד יש לומר דאהדריה איסורא קמא דהרי גזל אסור ורק דפועל התורה התירה וכל שאמרה תורה ואל כליך לא תתן שוב הדר למלתא קמייתא ואסור מתורת גזל ואם כן שוב פועל עכו"ם אל כליך לא תתן הוה גזל רק דכל שגזל עכו"ם מותר מכ"ש בפועל אבל בישראל מישראל הוה גזל מעליא וזה ברור. והנה הש"ך בסי' של"ז כתב דכרם רעך ולא של הקדש וה"ה לכרם עכו"ם למאן דס"ל גזל עכו"ם אסור כן אמרו בש"ס ובשערי משפט תמה דבש"ס אמרו למ"ד גזל עכו"ם אסור היינו דאיצטריך למשרי פועל עכו"ם אבל לפענ"ד לא קשה דכ"ז לפי הס"ד דלא ידענו דכרם רעך אתי על הקדש אם כן ע"כ דאתי למעט כרם עכו"ם אבל לפי מה דחידש דכרם רעך אתי למעט הקדש ממילא מה"ת להתיר כרם עכו"ם למ"ד גזל עכו"ם אסור איברא דעדיין קשה דהא כרם רעך ולא הקדש היינו לומר דאסור לאכול וכרם רעך ולא של נכרי הוא אדרבא להתיר אף לתת לתוך כליו ואם כן אינן דומין אך לפמ"ש דואל כליך לא תתן הוא מהדר לאיסורא קמא אם כן שפיר כתב הש"ך דכל דכרם רעך ממעט הקדש אף לאכול ממילא ניהו דכרם עכו"ם מותר לאכול דלא עדיף מכרם ישראל בישראל מכל מקום אל כליך לא תתן אהדריה לאיסורא קמא ואסור גם בעכו"ם בשביל לא תגזול כל דגזל עכו"ם אסור ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן כ׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.