שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ט״ו

אשר שאלת בעכו"ם שבישל לחולה בשבת אם מותר למ"ש לבריא כדעת הרמ"א בסי' קי"ג סט"ז או כדברי הט"ז שהביא בשם הרשב"א שחולק ע"ז. הנה במה שהקשה הט"ז שם דדברי הש"ע סותרין למ"ש בסי' קכ"ג בשם הר"ן דלא קי"ל כהרא"ם וגם בסי' קכ"ג הרגיש בזה והש"ך שם כתב דלא כן הגירסא בר"ן בתשובה שם אבל מלבד דלפני הב"י היה הגירסא כן אף גם דבהר"ן פרק שני דע"ז גבי חתנות הביא דברי הרא"ה וחלק ע"ז ע"ש והובא בב"י או"ח סי' שי"ח אבל בגוף דברי הרשב"א שכתב דהוה כנביל' דמותרת בו בשבת ואם הבריא אסור לכאורה היה נ"ל דאין קושיא מזה דשאני בישול שבת דהרי התוס' הקשו בפסחים דף מ"ו דאם אמרינן הואיל א"כ בטלת כל מלאכת שבת דנימא הואיל וחזי לחולה וכתבו דחולה לא שכיח ולפי זה כשיש כאן חולה שפיר מותר אף כשהבריא אחר כך דלא היה כאן איסור בבישול דלחולה הותר ואם היה אחר כך גם כן חולה מותר ואם כן עכ"פ בשעה שבישל היה ודאי מותר ול"ש כאן דחויה דאדרבא כל מלאכת שבת הותר לגביה וז"ב: