שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן י״ג (ב׳)

הנה במ"ש לקמן בדף כ"ט לפרש דברי התוספות בגיטין דף ח' ע"ב ד"ה אע"ג והקשיתי במ"ש התוס' דלבה"ג מיירי בתוך ז' ואי אמרה צריכה אני מחללין עליה את השבת והקשיתי דאי בתוך ז' למה צריכה לומר צריכה אני אפילו בסתם נמי. והנה כעת בהגיעי לדברי התוס' הנ"ל עיינתי בשבת דף קכ"ט והנה שם נתבאר דמשלשה ועד שבעה אמרה צריכה אני מחללין עליה אמרה איני צריכה אין מחללין עליה את השבת ואם כן משמע דגם תוך שבעה אמרה דוקא מחללין עליה אבל לא אמרה דהיינו סתם אין מחללין עליה. הן אמת דבש"ע הועתק דאי אמרה א"צ אין מחללין עליה אבל סתמא מחללין ובאמת הדיוקים סותרים דבריש' משמע דוקא אמרה הא סתמא לא ובסיפא משמע דוקא אמרה א"צ הוא דאין מחללין עליה הא סתמא מחללין ואף דכל דהדיוקים סותרים אזלינן לחומרא כמ"ש הרא"ש פרק בהמה המקשה הובא בט"ז יו"ד סי' נ"ה מכל מקום כאן הוי ספק נפשות להקל מיהו כיון דע"י עכו"ם יכול לחלל אם כן לא הוי ספק נפשות דמה נ"מ לחלל ע"י ישראל דוקא ואולי נ"מ כשלא יהי' עכו"ם מצוי. וראיתי ברי"ף פרק מפנין שכתב בהדיא משלשה עד שבעה אמרה צריכה אני מחללין אמרה איני צריכה אין מחללין וה"ה בסתם ע"ש אבל לא ביאר מהיכן יצא לו כן ולפמ"ש לקמן י"ל דמיירי בתוך מעל"ע של ז' לכך בעינן שתאמר. שוב ראיתי בחידושי רשב"א בשבת דף קכ"ט שהקשה הדיוקים אהדדי וכתב דגם בסתמא מחללין ואף דבסי' תרי"ז מבואר דוקא באמרה צריכה אני כבר הרגיש הדגול מרבבה בזה ע"ש אמנם בתוס' ב"ק דף פ' ד"ה אומר כתבו תוך שבעה דמחללין שבת אם אמרה צריכה אני ומשמע דבעי דוקא אמרה אני וצ"ע בתוס' גיטין הנ"ל והנה כ"ז בתוך שבעה אבל לאחר שבעה אפי' אם אמרה צריכה אני דינה כשאר חולה ומהתימה שבהגה"מ הובא ביתה יוסף סי' תקמ"ד כתב בשם ר"ת דלאחר שבעה אם אמרה איני צריכה אין מחללין ומשמע הא בסתמא ומכ"ש כשאמרה צריכה אני מחללין והוא תימה דלאחר שבעה אפילו אם אמרה צריכה אני אין מחללין וצע"ג: