שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן י״א (ב׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ע"ד שהבאת קושית הפ"י ריש הזהב בהא דהכסף אינו קונה את הזהב והקשה דלמה לא יקנה דהרי התוס' הקשו דאם נימא דמעות אינן קונות יאמר לו המוכר נשרפו מעותיך בעליה וכתבו דכספים אין להם שמירה אלא בקרקע ואם כן לא יוכל לומר נשרף זהבך בעליה דניהו דטבעא הוי אין לו שמירה רק בקרקע לפענ"ד לא קשה דע"כ לא כתבו התוס' דעל המעות נעשה שומר רק על המעות שקונה אם כן נעשה עכ"פ שומר חנם אבל על הזהב שנקנה ללוקח פשיט' דאסור להשתמש בו ומיד שנתן לו המעות נעשה של הלוקח ואם כן שפיר לא נעשה שומר שלו דכל היכי שהיא ברשותו של לוקח היא וא"ל כיון דלא יחד לו הזהב ויכול לתת לו זהב אחר א"כ יכול להשתמש בו עדיין דזה אינו דע"כ מיירי שיחד לו המעות דהיינו הזהב דאם לא כן לא שייך שיקנה דהו"ל דבר שאינו מסויים דלא קני וגם יקשה קושית הפ"י השני' דאם כן איך שייך שיאמר לו נשרף מעותיך דהא לא ייחד לו הזהב אבל באמת אתי שפיר בפשיטות דע"כ מיירי כשייחד לו הזהב דאל"כ לא קנה הזהב כלל דהו"ל דבר שא"מ וכיון דייחד לו שוב אסור להשתמש בו ולא נעשה שומר כלל דכל שקנה הלוקח ולא קיבל שמירה על זה אף שומר חנם לא הוי וז"ב לדעתי וע"כ לא כתבו דהוי שומר חנם רק על המעות שמקבל ולא על הזהב שצריך ליתן לו ועיין בתוס' עירובין דף פ"א ד"ה שמא ובאמת שקצת צ"ע בדברי התוס' בעירובין שכתבו דלא הוי רק שומר חנם על המעות והרי כתבו בהדיא בסוף הדיבור דבמעות הו"ל שומר שכר כיון דיכול להשתמש בו וצ"ל דבהס"ד לא ידעו עדיין סברא זו ועיין מהרש"א שם. ומן האמור יש לתמוה על הסמ"ע בסי' קצ"ח ס"ק ז' שהקשה קושית התוספות הנ"ל יאמר נשרפו מעותיך בעלייה ומאי קושי' דהא באמת כבר חידשו התוס' דנעשה שומר שכר על המעות וע"כ נרא' דלזה נתכוין הסמ"ע במה שתיקן בסוף הספר והובא בש"ך שם ס"ק ד' דהיינו כשיחזור הלוקח דבזה לא נעשה שואל ואם א"ל טול אף על גניבה ואבידה פטור ודו"ק ובאמת שצ"ע על הש"ך שלא הזכיר שכל דברי הסמ"ע מבוארים בתוס' ב"מ דף מ"ג ודף מ"ו ובעירובין דף פ"א וראיתי בדרישה שהזכיר כן מחולין דף פ"א וצ"ל עירובין דף פ"א עכ"פ דברי הסמ"ע נכונים ודו"ק. אבל אם כי ישבתי כוונתו מכל מקום אין דבריו מוכרחים דממנ"פ אין לחוש דאם יחזור המוכר יתחייב אף באונסין כמ"ש במ"ז ואם המוכר אינו חוזר רק שהלוקח יחזור כיון שבאמת אינו רשאי לחזור ועומד במי שפרע פשיט' דאין אנו אחראין לרמאין ולמה נעשה לו תקנה וקושית התוספות לא היה רק להס"ד דגם המוכר אינו חייב בשמירה ודו"ק:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.