ובזה נראה לפענ"ד ליישב הא דאמרו בביצה דף ד' גבי אושפיזכני' דר"א דהו"ל ביצה שנולדה מיו"ט לשבת ושאל מאי לאטווינהו וא"ל מאי דעתיך דקי"ל כרב דנולדה בזה מותרת בזה אימר דשרי לגומעה חיה אבל לאטווינהו אסור דאסור בטלטול וכו' ותמהו האחרונים ומכללם דודי זקני הגאון בישע"י סי' ש"ט דל"ל לחדש משום טלטול ותיפוק ליה משום הטויה גופא דהיא אב מלאכה דכל הטעמים לא שייך דל"מ לטעמא דרבה משום הואיל הא לא חזי לבו ביום עכ"פ מדרבנן וכל דל"ח אף מחמת איסור דרבנן לא שייך הואיל וכר"ח אי אפשר לומר דשרי מטעם דצורכי שבת נעשין ביו"ט דכל הטעם הוא משום דס"ל דקדושה אחת היא וכאן ע"כ שתי קדושות הן דאם לא כן איך שייך נולדה בזה מותרת בזה וע"כ משום דשתי קדושות הן והיא קושיא נפלאה ובמקום אחר הארכתי ליישב ולפמ"ש א"ש דבאמת כל הטעם דרבה היא משום דאיך אפשר דצורכי שבת נעשין ביו"ט דהא אסור משום הכנה וכיון דהדבר אפוי לא שייך הכנה אם כן שוב מותר דצ"ש נעשין ביו"ט ואף דשתי קדושות הן מכל מקום כיון דאינו מכין דבר חדש גם משום מלאכה לא שייך בזה כיון דאי אפשר בענין אחר הו"ל כאוכל נפש של יו"ט וכמ"ש התוס' כעין זה בפסחים דף מ"ז ד"ה ואי דלמאן דאמר צורכי שבת נעשין ביו"ט אף בדבר שאי אפשר לעשותו מהיום מותר דהו"ל כאוכל נפש דיו"ט ואם כן אף דשתי קדושות הן עכ"פ שבת לא הוי קדושה גרועה מיו"ט ושרי וז"ב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן י׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.