שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן צ״ו (ב׳)

מכתבו הגיעני היום אודות עגונה ילדה והדברים באים ברוב ענין ואם ארצה להאריך בענין חשש שאלה מה ממני יהלוך וכבר דברו בזה ראשונים ואחרונים זקיני בשו"ת פני יהושע האריך הרבה דל"ח לשאלה ואף כי רבים וגדולים חלקו עליו ומהם הרב בעל מגלה עמוקות בכל זאת מידי ספיקא לא נפקא ועכ"פ בכלים דלא מושלו כמו המפתחות שאמרה זוגתו כמה וכמה סימנים וגם על הכתונת הגידה על פי צופערין. וגם ע"י היקף לשאר הכתונת נדמה אריגת הסימן לזה. ועוד שאר ענינים. נראה לענ"ד לסמוך על ת"ש הגאון נוב"י מהד"ק דמי שישב עם אשתו בשלוה והלך לסחודה על דעת לחזור ולא חזר שעכ"פ אתרע חזקת אשת איש שתיכף נולד לנו ספק מיתה על האיש הזה ודאי יש להקל בכלים דלא מושלי ואף דלכאורה דבריו תמוהים מאד דאיך שייך לומר דאתרע חזקת אשת איש במה שלא חזר. והנה בהא דאמרו בכתובות דף כ"ב הוא גופא באשם תלוי קיימא באומרת ברי לי ופירש"י אמרה ברי לי אין לבי נוקפי שאלו הי' קיים הי' בא והר"ן דחה זאת באומרו כיון שאינה יודעת הדבר בברור באשם תלוי קיימא וע"כ פירש באומרת ברי לי שראיתיו שמת וע' בש"ע ס' י"ז סעיף מ"ב שהעתיק באומרת בריא לי שמת ואף דהר"ן כתב דרק באשם תלוי קאי וא"כ עכ"פ איתרע חזקת א"א אבל הריטב"א כתב דהוא בחזקת א"א הובא בשטמ"ק שם ובריטב"א במקומו וכפי הנראה גם הר"ן כיון לזה ולא דקדק בלשונו וכן נראה מהשטמ"ק שכתב שהר"ן והריטב"א שנים הם. אמנם גברא רבה אמר מלתא אמנם אם נימא דבכלים דלא מושלו היא רק חומרא דרבנן יע"ש בנוב"י שכתב כן בסברת הב"י. ולפ"ז ודאי יצאה מחזקת א"א מה"ת עכ"פ וא"כ בכה"ג שפיר כתב הנוב"י דיש לסמוך בכלים דלא מושלו ומה גם בנ"ד דלא יצא כלל רק שהלך לראות ולא חזר. ובזה בודאי שייך לסמוך דאלו הי' קיים הי' בא כנלענ"ד ואצטרף בצרופא דרבנן להתיר האשה: