שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן צ״ה (ב׳)

מה שהקשה בהא דדעת הרמב"ן פ' יתרו דעשה חמור מל"ת ולכך עשה דוחה ל"ת והמפרשים האריכו בזה וע"ז הקשה דא"כ למה לא דחי גם שלא בעידנא הא קי"ל דאומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירו במצוה רבה כמבואר בתוס' שבת דף ד' ובכמה מקומות וא"כ ק"ו הדברים אם לזכות חברו התירו לו לעשות איסור קל מכ"ש לזכות אותו במצות עשה החמור דפשיטא דאומרים לו לחטוא בל"ת הקל כדי שיזכה בעשה החמורה הנה יפה שאל והנני מוסיף להפליא דלפמ"ש הד"ת בהגהת הרי"ף הובא במ"א סי' ש"ו ס"ק כ"ט דאם גם הוא זוכה במצוה בודאי אומרים לו חטא א"כ כאן שהוא בעצמו יזכה פשיטא דאומרים לו חטא כדי שיזכה והנראה לי בזה דהנה מצוה הבאה בעבירה נחלקו הפוסקים אם הוא מן התורה וכפי הנראה מדברי הרמב"ם פ"ו מאיסורי מזבח הוא ד"ת ועיין בירושלמי דלמדו מדכתיב אלה המצות אם הן כמצותן הן מצות והובא ברא"ש פ"ב דפסחים ולפ"ז בשלמא כשהוא חוטא כדי לזכות חבירו מקיים המצוה בלי עבירה שפיר נקרא חטא כדי שיזכה אבל שנימא שהוא יזכה כל שאין עשה דוחה הל"ת כגון שלא בעידנא א"כ עושה מצוה ע"י עבירה וזה לא נקרא מצוה כלל ואף לשיטת התוס' בסוכה דף ט' דאינו רק דרבנן זה שכבר עבר ועשה אם קיים המצוה זה אינו רק דרבנן אבל שיהיה דוחה הל"ת בידים במקום שאינו דוחה פשיטא דאסור והוה כעין מ"ש הר"ן לענין מצוה דרבנן דהוה מזכיר עון להתפש וה"ה במצוה דאורייתא לא ניתן לדחות וז"ב מאוד לדעתי ותדע דאל"כ יקשה בכל מצוה הבאה בעבירה אמאי לא דחי המצוה את העבירה וא"ל דמיירי כגון דהוה שלא בעידנא דאכתי קשה בהא דהקשו התוס' ריש פ' לולב הגזול דלמה לי לכם למעט הגזול תיפוק לי' דהו"ל מצוה הבאה בעבירה יקשה אכתי אצטריך דאל"כ אתי עשה ודחה הל"ת דגזל וע"כ דמצוה הבאה בעבירה אינו מצוה כלל ואף דיש לדחות דיש לקיים שניהם דאכתי יקשה דהא נ"מ היכא דאי אפשר לקיים בלעדי הגזל ותיכף בעדנא דאגבהה קני וקיים המצוה וע"כ דמצוה הבאה בעבירה אינו נקרא מצוה כלל וז"ב ועדיין יש לדחות דהא אכתי מקרי אפשר לקיים שניהם דיקנה הלולב שגזלו לאחרים למ"ד סתם גזילה יאש בעלים ויהיה יאוש ושינוי רשות דאז קנה גם הוא ולא מקרי מצוה הבאה בעבירה אבל אם בעינן לכם אז כל שנתנו האחר במתנה ע"מ להחזיר או במתנה גמורה שוב לא מקרי שלו דבידו לא הי' יאוש ושינוי רשות. ובזה יש ליישב מה שהקשה המהרש"א אמאי לא הקשו התוס' מסוכה דכתיב לכם ולפמ"ש יש לומר דסוכה אינה נגזלת א"כ לא מקרי שינוי רשות ועיין סי' תרל"ז א"כ לא אפשר לקיים זולת הל"ת ושפיר לא הוה מצוה הבאה בעבירה ודו"ק אבל כ"ז לפלפול והעיקר לדינא כמ"ש: