ובזה נכון סברת הרמב"ן שהביא השיטה מקובצת דלגבי שבח ל"צ דאקני והיינו מטעם דהו"ל כדקל לפירותיו והתוס' שתירצו דמיירי באפותיקו היינו כיון דכתב לו אפותיקו שוב הו"ל כדקל לפירותיו דל"ש סברת המהרי"ט דא"כ לא יקנה הנכסים שיקנה אח"כ דבלא"ה לא יקנה הנכסים שקנה אח"כ דהרי עשה לו זו השדה אפותיקו. ובזה יש לישב היטב קושית המהרש"א שהקשה בהא דהקשו התוס' דאמאי צריך לאוקמא כר"מ יעמוד כשעשאו אפותיקו דהא ע"כ מיירי באפותיקי דאל"כ אמאי לא גבי משאר נכסים ולפמ"ש א"ש דבאמת ניהו דמיירי באפותיקי אבל ל"צ לאוקי באפותיקי מפורש רק באפותיקי סתם רק דכל דעשה אפותיקי עכ"פ לא יגבה משאר נכסים כ"ז שזו בעין ומכ"ש מהנכסים שעתיד לקנות ושוב הו"ל כדקל לפירותיו ולכך הקשו התוס' דא"כ למה אוקמא כר"מ דאף דדאקני לא משתעבד מ"מ דלמא מיירי באפותיקי מפורש ואז שפיר גובה השבח דהו"ל כדקל לפירותיו דבאפותיקי סתם כיון דבשטפה נהר יכול לגבות משאר נכסים שוב לא הו"ל כדקל לפירותיו משא"כ באפותיקי מפורש דהו"ל כדקל לפירותיו ממש דאותה שדה מיוחדת אבל אם דאקני משתעבד א"כ אף בסתם אפותיקי הרי כל השדה משועבד לו עם השבח והו"ל כדקל לפירותיו ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן צ״א (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.