במה שהראני דבר דתמוה לי' בסנהדרין דף כ"ח אמר רמב"ח סברא הוא כדתניא אין העדים נעשין זוממין עד שיזומו שניהם ואי ס"ד בנים לעלמא כשרים נמצא עד זומם נהרג בעדות אחיו והקשה דלמה הביא המשנה הלז ולא הקשה בסתם דנמצא נהרג בעדות אחיו דאף דנימא דדי שיזימו אחד בלבד מ"מ ניזום בעדות אחיו דאי לא אסהיד אחיו לא היה נהרג כלל והנה יפה שאל והנה השבתי תיכף ומיד ת"ל דלפי מה דקי"ל דהא דשלשה אין נהרגין עד שיזומו כלן היינו דוקא כשהעידו תכ"ד כדאמר רבא במכות דף וא"ו וכן פסק הרמב"ם פ"ק מעדות הלכה ג' דאם היה הפסק ביום הלזה יתר מכדי דיבור הרי נחלק העדות והשנים הראשונים נענשין והאחרונים אין נענשין א"כ לא מצי לאקשוי סתם דנהרג בעדות אחיו די"ל דמשכחת לה שהאחים העידו ביחד ועוד שלישי העיד בפ"ע בהפסק כ"ד וא"כ אם לא ניזום רק הוא בלבד אף שלא הי' מעיד אחיו הי' נהרג דהא הי' אתו עוד אחר אבל אם בעינן שיזומו שניהם א"כ אם לא הי' האח האחר אף שהי' ניזום לבדו לא הי' נהרג א"כ הרי הוא נהרג בעדות אחיו דשניהם הוזמו והשלישי לא הוזם ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן פ״ו (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.