שוב אחר זמן רב עיינתי באו"ח סי' תס"ו וראיתי שהטור כתב ואין החמץ ניכר בהם ומשמע דאם החמץ ניכר לא חיישינן ומותר והמ"א ס"ק א' נדחק בטעמו ולפמ"ש א"ש דכל שהוא לפנינו ניכר לא חיישינן שמא ישתנה הדבר ולא יהי' ניכר וימכרם דכמו שהוא לפנינו אנו דנין וכמ"ש למעלה אבל הר"ן כתב דיש לחוש אף שהחמץ ניכר שמא יטחנם צ"ל כיון דעומד לטחינה וכמ"ש למעל' ועיין בחק יעקב שם ועיין בשו"ת הר"ן שמביא בב"י שם מבואר כהטור ויש להאריך בזה ולישב קושית הח"י שם ודו"ק ועיין בהגהת אשר"י בחולין פ' השוחט אות ט' ובש"ע סי' נ"ג דמשמע קצת דאף בניכר לפנינו אין למכור וצ"ע:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן פ״ה (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.