שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן פ״ב (ב׳)

והנה בשנתרט"ז אלול הגיעני תשובה מהרב מו"ה מיכל הובנר כעת הוא אבד"ק ניזניב ששני אחים הי' להם מקום בבהכ"נ בירושה וזה כמה שנים שהאח הבכור דרכו להשכיר לאיש אחד בעד סך מסוים ונותן לאחיו החצי וכעת טרם כלות משך השכירות השכיר האח השני לאותו האיש בעד סך הלז אמנם בלי ידיעת האח הבכור ואח הבכור לא ידע והשכיר המקום לאחר אותו המקום בסך הלז והנה באו שניהם לדון ומע"ל צידד להיות השוכר הראשון ב"מ ואף שבמקומות בהכ"נ נחלקו הפוסקים אם יש בהם דין מצרנות כמבואר סי' קע"ה סנ"ג היינו מטעם שסגי לאדם במקום אחד בבהכ"נ אבל כאן באותו מקום עצמו שכבר עמד שם בודאי שייך דין ב"מ והנה יפה כתב מע"ל בזה אך תמהני דלמה לא הרגיש דבשכירות אי שייך ב"מ נחלקו בש"ע סנ"ט וסמ"ך והי' מוכרח לבא לדברי הט"ז דשוכר ראשון לגבי שני ודאי שייך דין ב"מ וא"כ ה"ה לענין זה והנה מע"ל דן דבלא"ה י"ל כיון דהאח הצעיר השכיר להראשון קודם שהשכיר האח הבכור להאחר כבר זכה וכתב לדחות דאפשר דדוקא בשותפין שייך זאת ולא ביורשים וגם הא דברי הב"ש סי' פ"ו ס"ק י"ט דדוקא בדרכו למכור וכאן אדרבא הראשון הבכור הי' דרכו להשכיר ולא זה ומיהו בלא"ה יש לדון דבאמת לא נתן לו מעות רק שנתחייב לו ממון האח השני וא"ל יהי' בעד שכירות המקום וא"כ הוה אתי שפיר דהוה כמו מחילת מלוה דקנה אך לפע"ד יש לדון להיפך דהשני לא קנה דכיון דעוד לא כלתה משך השכירות של הראשון לא יוכל לקנות כמ"ש בתשובה בחבורי כת"י שנת"ר בדף צ"ה מיהו העליתי שם דמועיל ועכ"פ שדין בר מצרא זכה אף שלא נתן מעות כלל כנלפע"ד: