שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע״ח (ב׳)

מה שהאריך מע"ל בדברי רבינו פ"א משאלה ה"ה בהניח להם אביהם אחריות נכסים ומתה או שטבחוה משלמין את הדמים מנכסיו שתמה ה"ה שם בשם הרמב"ן והרשב"א דמאחר דקי"ל כר"פ וכן פסק הוא עצמו בפ"ג מגניבה וא"כ היכא פסק כאן דנתחייבו באחריות ובש"ס תלו זאת בל"ק דלא כר"פ ולישנא בתרא כר"פ ורבינו סותר דברי' ועלח"מ שנדחק והכ"מ כתב דרבינו הי' לו גרסא אחרת והמלמ"ל מלא ידו דבאמת אינו תלוי זה בזה דאף דנימא דכר"פ קי"ל בדין הוא שיתחייבו דהרי נתחייב שאם יאנס יתחייב לשלם ע"ש ולפענ"ד נראה דבר חדש דהנה לכאורה קשה לי טובא דאמאי בהניח להם אביהם פרה שאולה משתמשים בה כל ימי שאילתה הא יוכל לומר לאביכם רציתי להשאיל ולא לכם וכמו בשותפות וחכירות שמבואר בסי' קע"ו ושכ"ט דיכול לסלק הבנים וכאן ל"ש תירוץ של הסמ"ע בסי' ע"ג ס"ק ח' דהתירוץ הראשון פשיטא דל"ש דכאן עדן החפץ המושאל בעין וגם הטעם השני שכתב דכיון דהוא לטובת השואל ובני' יורשין זכותו דז"א דא"כ יכול לטעון דכיון דאביכם היה חייב באונסין משום שכל הנאה שלו א"כ גם הם למה יגרעו מאביהם ויתחייבו באונסין וכל שאינם חייבים באונסין למה יצטרך להיות בידם לימא להם לא שאלתי רק באופן שיתחייבו באונסין והנה אם נימא דלא נתחייב באונסין משעת שאלה רק עד שעת אונסין א"ש דיש לומר דכיון דגם אביהם לא נתחייב באונסין רק עד שעת אונסין א"כ כל שהוא בעין יורשין הם זכות של אביהם ואף שאח"כ כשיאנס לא יתחייבו באונסין היינו משום דלא קבלו השמירה אבל לא שייך לומר דלאביהם רצה לשאול בשביל שנתחייב באונסין הא גם הוא לא נתחייב עדן והם יורשים הזכות שלו ומה שהוא קבל עליו אחריות כשיאנס זה אינו שייך להם דהא הם לא קבלו השמירה וז"ב מאד אבל אם נימא דמשעת משיכה נתחייב באונסין וא"כ הם ירשו הזכות של אביהם וגם החיוב של אביהם ולמה יפטרו מאונסין וצ"ל דבאמת כיון דהניח להם אביהם אחריות נכסים חייבים לשלם וא"כ באמת יתחייבו גם הם לשלם וא"ל דבלא הניח אביהם אחריות לא יהי' שלהם דז"א דאם לא הניח וא"כ גם אם הי' אביהם חי לא הי' גובה דעיקר סמיכתן על אחריות נכסים ולכך שפיר הוא שלהם וז"ב: