ובזה מיושב קושית הפ"י בהא דאמר ר"ג רואה אני את דברי אדמון והא לר"ג גופא אף בטענו חיטין לבד והודה בשעורין ג"כ חייב ולאדמון דוקא משום דיש בלשון הזה קנקנים ולמה לי' דהלכה כאדמון ולפמ"ש א"ש דניהו דמחייב השעורין אבל לא שבועה על החיטין. ובזה מיושב גם מ"ש התוס' להקשות דר"נ ס"ל כאדמון דהלכה כוותיה והקשה הפ"י הא כל הטעם דהלכה כאדמון הוא משום דר"ג אמר דהלכה כאדמון ור"ג מחייב אף בטענו חיטין לבד וא"כ ע"כ דס"ל דגם אדמון ס"ל כן וא"כ ד"נ ע"כ דלא כאדמון בזה עכ"פ ולפמ"ש י"ל דגם ר"ג בעצמו ע"כ מפרש דאדמון לא פליג רק משום דיש בלשון הזה קנקנים דאל"כ מ"ט דמחייב שבועה ואין הכרח לומר דאדמון פליג אר"נ:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע״ז (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.