אשר הראני מדי הי' אצלי בביתי דברי הכ"מ פ"ט מס"ת הי"ג במ"ש וכשתופרין היריעות וכו' בפ"ב דמכות ס"ת שתפרו בפשתן וכו' ובהדיא אמרו בפ"ב דמגילה דף י"ט דהלכה כמאן דפסל דגרסינן התם א"ר חלבו וכו' אמר רב מגלה נקראת ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה והקשה מעלתו למה כרכר כולי האי ולא הביא הכ"מ הא דאמרו במגילה דף ט' הא לתופרן בגידן וכו' זה וזה שוין ומבואר בהדיא דנתפרין בגידין הנה יפה העיר והנה מה שאמרתי לו תכ"ד שכחתי כעת אך כעת נראה דדברי הכ"מ נכונים דמשם אין להוכיח רק דמצוה לתפרן בגידין ושוים לתפילין בזה דהמצוה הוא בגידין אבל אין להוכיח דפסול אם תפרה בחוטי פשתן ומ"ש רש"י במגילה שם דאשמעינן מתניתין כמאן דנפסל היינו דכיון דבאמת קי"ל כמאן דפוסל מה"ת לעשות מחלוקת גדול כ"כ דאיכא מ"ד דכשר לכתחלה בחוטי פשתן דכיון דלא אתקש להלכותי' ממילא כשר אף לכתחלה ואיכא מאן דפסל לגמרי ומתניתין ס"ל דרק לכתחלה בעי גידין ובדיעבד כשר בח"פ ולכך פירש"י כמ"ד דנפסל בח"פ אבל להוכיח מזה א"א ולכך הביא מהא דפסל רב במגילה משום דנקרא ספר אלמא דקי"ל כמאן דפסל וז"ש הכ"מ ובהדיא אמרו בפ"ב דמגילה דף י"ט דהלכה כמ"ד דפסול ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע״ו (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.