ובזה אני אומר דבר נחמד לישב קושית הקדמונים בהא דאמרו ביבמות דף כ' בשלמא אלמנה מן הנשואין איכא עשה ול"ת אלא אלמנה מן האירוסין ליתי עשה ולידחי ל"ת והקשו הא איכא עשה דבעולת עצמו כיון דבעולת עצמו עובר בעשה ולפמ"ש א"ש דהרי נודע שיטת הפוסקים דביבמה לא בעי עדים כלל ועיין מלמ"ל פ"ב מיבום וחליצה וא"כ שוב מסתמא דעתו הי' על תחילת ביאה כדי שתוכל עשה לדחות לל"ת ובלא"ה שם אם לא יתכוין לשם יבום שוב קאי עליו איסור אשת אח ואיסור אלמנה לכה"ג ופשיטא דנתכוין שתחלת ביאה יהי' קונה וא"כ שוב ליכא רק ל"ת לחוד ויש עדים בעת התחלת ביאה ודו"ק היטב כי נעים ונחמד הוא:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע״ג (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.