מה שהארכת בענין דמבואר בסי' ח"י סי"ג דאם נאבד הסכין קודם שבדקו אחר שחיטה דכשר אף שנמצא אח"כ פגום והט"ז והש"ך כתבו משום דיצא בחזקת היתר והארכת בסברת ההיתר ולפע"ד נראה להסביר הדבר עפמ"ש הט"ז בחו"מ סי' ע"ה בדין מצא מטבע מזוייפת דהו"ל כא"י אם נתחייבתי והטעם דכבר נסתלק חזקת חיוב אף שנולד כעת ספק שמא לא נפרע דהי' מטבע מזוייפת מ"מ אמרינן דיצא בחזקת היתר וה"ה כאן ובאמת למהרשד"ם הובא בש"ך חו"מ סי' רל"ב אין הדין כן ע"ש ובזה יש לישב דברת התוס' בחולין דף מ"ג ע"ב שהקשו דלמה חוששין שמא הבריא נימא נשחטה בחזקת היתר עומדת והקשו כלם דהא הו"ל ספק בשחיטה ועיין ח"ד סי' ק"י מ"ש בזה ולפע"ד הדבר פשוט דעכ"פ יצא בחזקת היתר משא"כ ספק בשחיטה לא יצא מחזקת היתר ועיין במקמ"ח מ"ש בזה סי' ח"י והנלפע"ד כתבתי:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ס״ז (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.