ובזה נראה לפע"ד לישב הא דאמרו בברכות דף ל"ד נימא תיהוי תיובתא דר"ה והקשה הרשב"א בחידושיו דגם לר"א קשה דהא קפסיק ותני ל"ש בג' ראשונות וברכות אחרונות ל"ש באמצעיות ובראשונות ואחרונות גם לר"א צריך לחזור לראש ולפמ"ש א"ש דהנה רש"י פירש במשנה דהך מתחלת הברכה שטעה מיירי בדילג ברכה אחת ומתחיל מתחלת הברכה ולהלן על הסדר ע"ש ובזה גם בראשונות סגי בדילג דכל דכבר אמר ברכה אחת כדמשמע לשון מתחלת הברכה שטעה משמע דעכ"פ אמר ברכה אחת וא"כ גם בברכה שניה כל שדילג כל שחזר לתחלת הברכה שדילג ואומר להלן על הסדר סגי:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ס״ו (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.