והנה בהא דכתב הר"ן בשם הרשב"א בריש פ"ב דקידושין גבי אחים שחלקו דמי שמכר לחברו שדה ונמצאת מקצתו גזולה דלא נתבטל המכר בכלו לכאורה צריך להבין דאם מכר בכסף ובשטר ובמקום דלא קנו בכספא וא"כ בשטר כבר כתב הר"ן דכל שלא קנה השטר בכלו גם במקצתו לא קנה וא"כ בנמצא מקצתו גזולה ג"כ נתבטל עכ"פ במקצתו דהו"ל כחספא ואמאי לא יתבטל בכלו ונלפע"ד דאחרי העיון הדבר נכון דהרי בב"מ דף ט"ז פריך הש"ס במאי קני בהאי שטרא האי שטרא חספא בעלמא הוא ומשני תהא במאמינו ע"ש א"כ חזינן דאף במקום שבעת הכתיבה הי' חספא בעלמא כל שהאמינו וגמר ומקני לי' נעשה למפרע השטר בתקפו וגם לענין דניתן לכתוב אמרו כן בב"מ דף ע"ב דבשביל דניחא לי' דלא לקריא גזלנא נעשה שטר שניתן לכתוב וא"כ מכ"ש בהמקצת שהוא באמת שלו דלא נתבטל השטר כל שמקצתו באמת שלו ובזה ודאי דניחא לי' דלא לקריא גזלנא ולכך שפיר כתב הרשב"א דכל שנמצא מקצתו גזולה לא נתבטל המכר וז"ב מאד ובזה מיושב מה שהקשה המח"א והמלמ"ל פי"ב מזכייה שם דדברי הרשב"א האלו סתרי למ"ש ה"ה בשמו פ"ל ממכירה דבעל שמכר גוף ופירות שהמכר בטל אף לגבי פירות ולפמ"ש א"ש דשם דא"א להבעל שימכר כלל הגוף אף בנצ"ב ומכ"ש בנ"מ וא"כ ממילא אם מכר בשטר נתבטל השטר כלו ולא ניתן לכתוב כלל והנה אם לא הי' עוד הפירות בעולם רק שנמכר אגב שדה בודאי צדקו דברי הרשב"א דכל שנתבטל לגבי השדה נתבטל לגבי הפירות אבל מדברי הב"ש סי' צ' ס"ק מ"ז נראה שלא מיירי באופן זה ע"ש ודו"ק ועיין בר"ן פ"ב דגיטין גבי עציץ וזרעים שכתב כל דמכר לו עציץ וזרעים בב"א ולא קנה הזרעים אף העציץ לא קנה דהוה כמו כור בשלשים אני מוכר לך דיכול לחזור אף באחרונה וצ"ע דלא הביאו המח"א והמלמ"ל דברי הר"ן אלו אחר כמה שנים מצאתי במחנה אפרים הלכות קנין משיכה סי' א' ששם הזכיר קצת דברי הר"ן אלו אבל לא לענין זה רק לענין אם משך המקצת אם מועיל במקום שלא קנה השאר ע"ש (ועיין בפני יהושיע בגיטין שם שתמה על הר"ן מטעם דהוה שני דברים):
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ס״ה (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
