שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ס״ה (ב׳)

ע"ד אשר הבאת דברי המחנה אפרים הלכות מכירה ואונאה סי' כ"ג שהאריך להקשות על הרשב"א דדברי' סותרים זא"ז בענין הלז הנה טרם יהי' כל שיח אומר אני דבר חדש דהנה הסמ"ע סי' ק"ץ דעתו דקנין כסף דשדה הוא מתורת שווי המקח והט"ז חולק עליו והביא ראיה מהא דערבוני יקן וגם קנין כסף נלמד מעפרון והתם הי' בתורת קנין כמו קידושי אשה ואני כתבתי זה ימים רבים בגליון הט"ז שם דלענ"ד המעיין בר"ן הובא בב"י סי' קצ"א לענין דלא קנה עד שיתן את כל הדמים משמע כהט"ז והבאתי שם דברי הריטב"א שהביא הב"י סי' ר"ה מבואר ג"כ כהט"ז ועוד כמה ראיות ע"ש ולפ"ז נ"ל דבר חדש דתלוי זה בזה דאם נימא דמתורת שווי המקח הוא א"כ ל"ש לומר מקח שבטל מקצתו בטל כלו דבעד אותו שיווי שנתן המקח קיים ומה שלא השלים לו לא קנה ומידי דהוה אם נמצא אונאה דיחזיר והמקח קיים אבל אם נימא דהוא מתורת קנין א"כ כל שנתבטל המקח במקצתו ונתבטל הקנין א"כ ל"ש קנין לחצאין וז"ב מאד וכן מבואר בר"ן גבי הא דאמרינן דלא קנה עד שיתן כל הדמים שהובא בב"י סי' קצ"א דכי אמרינן דבמקצת דמים קנה הכל ה"מ אם נתן מקצת דמים לשם קנין דכיון שקבל דמים לשם קנין גלי דעתי' דניחא לי' דליקני בהכי אבל הכא דמים הללו לא לשם קנין נתנה לו שהרי בשטר הוא קונה אלא לשם פרעון הוא נותנן וכו' דכיון דבשטר הוא קונה א"א לו לקנות בו מקצת השדה שעל כל השדה נכתב ולא על חציו וכיון שבטל כח השטר במקצתו בטל כלו ע"ש הנה באמת מבואר בהדיא בהר"ן דכל שהוא מתורת קנין צריך לקנות כלו כמו בשטר דאם בטל במקצתו בטל כלו ורק דהכסף לא נתן בתורת קנין רק בתורת שווי ולפ"ז הן נסתר מחמתו ראיית הט"ז מערבוני יקן דשם דנתן ערבון לשם קנין צריך לקנות בכלו דאל"כ נתבטל כל המקח ושם הוא באמת מתורת קנין ולפ"ז אין ראיה מעפרון דשם שלא הי' בשטר רק בכסף וא"כ נקנה מתורת קנין אבל באמת במקום שכותבין שטר י"ל דהכסף הוא מתורת שווי ובזה י"ל דלכך במקום שכותבין שטר לא קנה עד שיכתוב שטר משום דשם הכסף אינו רק מתורת שווי ובשווי לא קנה וצריך שטר ויש להאריך בזה ומעתה נבא לישב קושית המח"א במ"ש הר"ן דכל שא"א להשלים המקח בטל וא"כ היאך מבואר בטוש"ע סי' ר"ג דאם החליף פרה וטלה בעד חיטים דאם משך הפרה קנה כנגד הפרה ע"ש והוא מהר"ן כמ"ש הב"י וכן הקשה על הרשב"א דגם הרשב"א ס"ל דכל שיכול לקיים המקח במקצת לא בטל ואלו במכר גוף ופירות כתב ה"ה פ"ל ממכירה בשם הרשב"א דבטל כלו וכן הקשה המלמ"ל פי"ב מזכייה ומתנה הלכה י"ג ע"ש ולפמ"ש א"ש דהר"ן מיירי היכא שהי' בקנין אחד ומתורת קנין או בשטר אחד ושפיר כתב דכל שא"א להשלים המקח בטל דקנין שבטל מקצתו בטל כלו אבל בהחליף פרה וטלה דשם ע"כ מתורת שווי מיירי דאל"כ ל"ש חליפין וכפי שמחלק ר"ת דע"כ לא אמרינן דפירי לא עבדי חליפין רק בחליפין שהן כעין נעל אבל בתורת שווי לא ע"ש ולפ"ז בפרה וטלה דודאי בתורת שווי הם דהרי נתן לו פרה וטלה וא"כ לא נתבטל המקח לגמרי דבשווי ל"ש ביטול מקח ולכך במכר גוף ופירות והוא טעות בגוף המקח שפיר אמרינן דנתבטל הקנין והיינו בכה"ג דהי' בתורת קנין ולא בתורת שיווי ובזה מיושב הרבה דברים שנראין כסותרין ואף דמדברי הר"ן גבי מדה בחבל במה דנחלק על הרשב"א באם אפשר להשלים המקח משמע דהרשב"א גם בתורת קנין נחלק וסובר דהמקח לא נתבטל מ"מ לפע"ד החילוק נכון וברור בעצמותו: