שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ס״ג (ב׳)

מכתבך הנוכחי הגיעני היום ואני עמוס הטרדות והיום הביא הב"ד מכתבים נחוצים לדינא ובכ"ז אמרתי להשיב בקצרה במה שהאריך כ"ת להקשות בסנהדרין דף מ"א דהא דמוקי כשזנתה וחזרה זינתה ופריך דהא יכולין לומר לאוסרה על בועלה באנו והקשית הא הי' יכולין לטעון באונס זינתה וא"ל דא"כ אונסה מותרת אבל ז"א דהא אבוה דשמואל בכתובות דף נ"א אמר דחיישנין שמא סופה ברצון ואף דרבא אמר יצר אלבשה כבר כתב הפ"י והפלאה שם דדוקא משום חזקת היתר וצדקת וכאן כל שכבר זינתה איתרע לה החזק' ושוב נאסרה אף באונס זה תו"ק בקצרה והנה יפה הקשית ולכאורה רציתי לומר דהכא גם אי הוה אמרו דנאנסה הי' מגיע לה מיתה דהא סופה ברצון ויצר אלבשה לא יהי' וא"כ לא הי' מועילים בזה וע"כ דהם טענו שאנו לא ידענו שהיא אשה חבירה וכמ"ש תוס' בסנהדרין דף ט' וא"כ גם כשהי' אומרים שבאונס הי' היתה חייבת מיתה ושוב הוי עדות שאילה"ז אך לכאורה ז"א ואני מסופק בכה"ג שהי' אונס בתחלה וכל שסופה ברצון אף דלא אמרינן יצר אלבשה מ"מ אח"כ היא בשב וא"ת ואינה חייבת מיתה ואף דלר"א חייב על כל כח וכח היינו לפי שבתחלה עבר במזיד אבל כל שהי' באונס אף שאח"כ הי' ברצון אפשר דפטור וכעין שכ' המלמ"ל בפ"ג מביאת מקדש לענין שהי' בטומאה דאם הי' תחלה בעבדה אף דמה ששהי' הוי בשב וא"ת מ"מ חייב וה"ה הכא אמנם אחר העיון ז"א דהרי בב"ק דף ל"ב אמרו איהי לא קעבדא מעשה דאף דהיא ג"כ חייבת כיון שנהנת חשיב מעשה כמ"ש התוס' בב"ק שם ע"ש וכיון שהיא אינה עושית מעשה רק דהנאתה חשיב מעשה א"כ כל שנהנת חשיב מעשה אף דהיא בשב וא"ת כמ"ש לעיל ע"ז אמנם עדיין קשה קושיתך דהרי גם לאבוה דשמואל אמרו היכא משכחת אנוסה ואמר כגון דהעידו עדים שהיתה אנוסה מתחלה וער סוף א"כ שוב הי' יכולין לומר אנוסה מתחלה ועד סוף אך ז"א דא"כ שוב מותרת דהא היא אנוסה וא"כ ממנ"פ או דהוה אנוסה לגמרי ומותרת או דחייבת מיתה דנהנת ודו"ק היטב כי היא חריף במ"ש שנית שהקשית ג"כ נ"ל דחשידם חשיבי בע"ד כיון דקנאתה משניהם ודוק ואבקש שלא להאריך כי אני עמוס הטרדות ואין הזמן ברשותי כי רשות אחרים עלי דברי הכותב בנחיצה הדו"ש הצעיר יוסף שאול הלוי נאטנזאהן אבד"ק לבוב והגליל: