שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ו׳ (ב׳)

מכתבך הגיעני והנך יודע כי טרוד אנכי בענינים נחוצים בכ"ז עברתי במרוצה על דבריך מה שהקשת בהא דפריך ביבמות דף ל"ג זר ששימש בשבת במאי אי בשחיטה שחיטה לאו עבודה הוא. וע"ז הקשית דלפמ"ש התוס' יומא דמ"ב בשם הר"י מאורליאנש דלכך שחיטה לאו עבודה היא דלא מקרי עבודה רק דבר שאינו נוהג בחולין ורק בקדשים אבל שחיטה דגם חולין צריכה שחיטה ל"ח עבודה וע"ז הקשית דא"כ למ"ד אין שחיטה לעוף מה"ת ובכ"ז בקדשים צריכין לשחוט א"כ שוב הוי שפיר שחיטה עבודה וא"כ משכחת לה בשחיטת עוף. הנה טעית בזה דהא בשבת הוא רק קרבן צבור ובקרבן צבור לא משכחת לה עוף כלל ועיין רמב"ם פ"א ממעש' הקרבנות ובחולין ד"מ ד"ה חייב. ולאוקמי בעבר והקריב בשבת הוא דחוק. ובגוף הדבר דשחיטה לאו עבודה שנדחקו רש"י ותוס' תמהני דהוא מקרא מפורש ביחזקאל מ"ד דהכהנים שתעו בע"ז לא הוכשרו לעבודה רק לשחיטה ששחיטה כשרה בזרים יעו"ש וימצא דבר מבואר. ויעיין רמב"ן סוף יתרו שכתב דסכין של שחיטה אף דברזל לא בא בעזרה משום דשחיטה לאו עבודה הוא ודו"ק: מ"ש בשבועות ל"ה בתוס' ד"ה או שכתבו דאשמעינין נמצא אחד מהן קרוב או פסול בטל עדותן ול"ש קרבן שבועה וע"ז הקשית דגם זה מפורש במכות ד' ו' דנמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטלה וממילא ל"ש קרבן שבועה. הנה ל"מ לר"י דס"ל בדיני ממונות תתקיים העדות בשאר משכחת לה בכהאי גוונא דעיקר קרבן שבועה בד"מ הוא ואף לר' משכחת לה בעדות מיוחדת שכתב הריטב"א במכות שם בשם הראב"ד דגם עדות מיוחדת בד"מ מצטרף קאו"פ לבטל עדותן. וע' בקצה"ח ס' ל"ו ס"ק ב' א"כ קמ"ל בכה"ג ודו"ק: