ובזה נלפע"ד מ"ש אח"כ ויאמר להם כה אמר ד' אלקי ישראל שימו איש חרבו על יריכו ופירש"י והיכן אמר כך זובח לאלהים יחרם והוא במכילתא ובתנא דבי אליהו ח"א פ"ד מעיד שלא אמר הקב"ה למשה כן אלא שדן ק"ו בעצמו ועיין באפיקי יהודא דרוש מים קדושים מ"ש בזה לפי דרכו דרך דרוש ולפמ"ש באמת שלא אמר הקב"ה כן רק שמשה דן בעצמו שבאמת הערב רב אמרו אשר העלוך והם לא נצטוו על שיתוף אבל כשישראל טעו אחריו והם נצטוו על השיתוף וכיון שהקב"ה אמר למשה לך רד כי שחת עמך ופירש"י דהיינו הערב רב כמ"ש רש"י עמך שקבלת גרים א"ש וא"כ לא אמר לו הקב"ה להרוג אותם שהם לא נצטוו על השיתוף אבל לאחר שירד אל העם וראה כי ישראל טעו בזה א"כ ז"ש שימו איש חרבו על יריכו והרגו איש את אחיו והיינו שישראל חייבים מיתה בשביל זה וז"ש כה אמר ד' אלקי ישראל והיינו שישראל נצטוו על שיתוף וז"ש היכן אמר לו זובח לאלקים יחרם בלתי לד' לבדו והיינו שישראל נצטוו על שיתוף ונתחייבו ואין נ"מ במה שעבדו בשיתוף:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ״א (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.