שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ׳ (ב׳)

מה שהקשית בהא דאמרו בקידושין דף ס"ג דאחד נותן גט ואחד כונס או שניהם נותנין גט דאם נימא כשיטת הש"ג ודעימי' באהע"ז סי' י"ז ס"ט דאחד אומר מת ואחד אומר נהרג דהו"ל הכחשה בחקירות ואסורה להנשא וא"כ ה"ה כאן דעכ"פ הוכחשו בחקירות דכל אחד אומר שהוא קדשה והיאך מותרת לעלמא וכתבת שמצאת במקנה שהעיר כן וכתב שמזה ראיה לשיטת הרא"ש שם וכתבת דלהחולקים קשה טובא הנה כבר קדמו הפרישה סי' י"ז בזה אך לפע"ד נראה דל"ק דכל טעמו של הש"ג ודעימי' נלפע"ד דהוא כיון דכל הטעם דע"א נאמן במיתת האשה הוא משום דעל"ג או דדייקא ומנסבא וכל שזה אומר מת וזה אומר נהרג עכ"פ מלתא דעל"ג ל"ש די"ל דכל עד סמך על חברו דעכ"פ אינו חי ולא יתגלה הדבר וגם דייקא ומנסבא ל"ש דהאשה בודאי סומכת על שני עדים שמעידים במיתת הבעל עכ"פ ובאמת אחד משקר בודאי וא"כ לא נשאר רק ע"א ואינו נאמן וז"ב בטעמו ויש להאריך בזה שם וא"כ ל"ש כאן זאת דלולא עד השני הי' נאמן האחד. ובזה יש לישב הא דאמרו תנן אחד נותן גט ואחד כונס תיובתא דרב והקשה הריטב"א דלמא שאני הכא דגם רב מודה כיון דהאחד גירשה התירה לכל העולם ע"ש ובתשובה כתבתי בזה כמה דברים ולפמ"ש א"ש דאם רק מחמת חברו ההיתר שוב יקשה דהא מכחישין זא"ז בחקירות והוא סמך על חברו ואדרבא בכה"ג ודאי יש לאסור ודו"ק: