מה שהארכת על דברת המגיה במלמ"ל שהביא בפ"ד מאישות הי"ג דבארוסה ל"ש החזקה דאין אשה מעיזה בפני בעלה והארכת בזה הנה בילדותי אמרת ראיה מהא דאמרו בקידושין ס' א"ב שפשטה ידה וקבלה קידושין מאחר והקשה הריטב"א דגם לר"ה צריכה גט משום דרב המנונא דאשה שקבלה קידושין מאחר ע"ש ואי נימא דבארוסה ל"ש זאת דאין החבה כ"כ א"כ שם הא מיירי בארוסה וכמ"ש הריטב"א בעצמו דאם נשאה מחל על התנאי וכדאמר בירושלמי וא"כ שוב לא שייך החזקה. ובזה מיושב קושית התוס' שם דאמאי ל"ק גבי גט הנ"מ בזה דפשטה ידה וקבלה קידושין ולפמ"ש א"ש דבגט שוב שייך חזקה דר"ה וכמ"ש דשם אינו מוכרח לאוקמא בארוסה דווקא וגם רצה לומר נ"מ גם בנשואה. והנה שמעתי קושיא בשם הגאון מו"ה עקיבא איגר ז"ל ואמרו שנדפסה משמו בגליון הש"ס בב"ב דף ה' בתוס' ד"ה מי שהקשו לבסוף דאמאי לא מהימנא אחר שלשים יום במגו דאי בעי אמרה א"י לבא עלי דנאמנת וע"ז הקשה דאיך תהי' נאמנת אם תטעון לא בא עלי דהא כל הטעם הוא דנאמנת משום חזקה דאין אשה מעיזה פניה בפני בעלה והא בש"ס יבמות דף קי"ב מוקי בשגיטה יוצא מת"י וא"כ היא כבר נתגרשה ול"ש החזקה דאין אשה מעיזה דכבר נתגרשה ממנו ולפע"ד נראה דאם נימא דגם בארוסה שייך החזקה אף שאין החבה כ"כ מכ"ש ביבמתו שהיא טוענת שלא בא עליה ולפי דבריה היא זקוקה לו עדן ואף אם נימא דכיון דהוא טוען שבא עליה וכבר נתן לה גט שוב אינה זקוקה לו והו"ל אשה דעלמא מ"מ המעיין בר"ן בנדרים דף צ"א ד"ה ולענין הלכה יראה דבאומרת שאינו נזקק לה כלל כיון דבעלה ידע שמשקרת בכה"ג אינה יכולה להעיז כיון דבעלה ידע בה אף למשנה אחרונה וא"כ אף שכעת כבר נתגרשה ממנו מ"מ הו"ל כחברו מכיר בשקרו דא"י להעיז כמ"ש התוס' בשם הריב"א דכל שחברו מכיר בשקרו א"י להעיז. ובזה מיושב ג"כ מה דק"ל להרא"ש שכתב בסוף נדרים דטעם דחזקה דאשה א"י להעיז כשאומרת נתגרשתי הוא משום דא"י להעיז ולקלקל עצמה שתהי' א"א כל ימיה ולפ"ז כאן שהיא כבר נתגרשה היאך תהי' נאמנת וע"כ כמ"ש דכיון דבעלה ידע שמשקרת נאמנת דא"י להעיז בדבר שבעלה יודע ששקר הוא ובלא"ה י"ל כיון דהוא בתוך שלשים או לאחר שלשים באופן שטוענת שלא בא עליה והיא טוענת שזקוקה לחליצה א"כ היאך אפשר שתכחיש כזאת ודלמא הוכר אח"כ שהיא מתעברת והיא מלתא דעבידא לגלוי' ומה תעשה אח"כ ואטו היא חשודה להרוג העובר או שתראה שתפיל הולד על זה לא נחשדה וכעת עדן לא ידעה זאת שקודם שלשה חדשים לא תוכל בעצמה לדעת וע"כ שאינה משקרת בזה כנלפע"ד ועדיין צ"ע:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן מ״ז (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
