שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן מ״ו (ב׳)

מ"ש מעלתו ליישב דברי הרמב"ם פ"ז מאישות הי"ב במ"ש דקידושי כולן תופסין וצריכה גט מכל אחד ואחד מפני שהיא ספק מקודשת שתמהו כמעט כל הראשונים דפסק דלא כמאן דלר"י דאמר דשיורי שייר הוה ודאי שיור ולא ספק כדאמרו בקידושין דף סמ"ך בהדיא וע"ז כתב מעלתו דרבינו פירש דשיורי שייר הוה קדושי ספק כמ"ש בהלכה שלאחריו דהאומר להאשה הרי את מקודשת לי חוץ מפלוני הרי זו מקודשת מספק ופירש דגם ר"י דאמר דשיורי שייר הוה רק קידושי ספק ורק דהקידושין תופסין אבל לא שהוה ודאי קידושין והנה לכאורה היה נראה דבריך נכונים מדסמך רבינו ההלכות זאח"ז וכבר אמרו אפילו למאן דלא דריש בכל התורה סמוכין במשנה תורה דריש שזה דרכו של רבינו לסמוך ההלכות אהדדי ובאמת שמצאתי שכבר קדמך בזה רבינו הגדול הש"ך הובאו דבריו בשו"ת עבודת הגרשוני סי' קי"ח והתפאר שכוון לאמת וראיתי שהעבוה"ג דחה דבריו משני טעמים אחד דלפ"ז קשה איך כתב רבינו בהלכה י"ב דהאומר לאשה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר שלשים ובא אחר וקדשה בתוך שלשים הרי"ז מקודשת מספק לשניהם ואמאי יהי' קידושי הראשון קידושין כלל ממנ"פ אם קידושי הראשון חלו והוה קידושין מספק דשיור הוה ספק קידושין א"כ פשיטא דכשקדשה השני בתוך שלשים דקידושי השני חלו לגמרי דהרי הראשון שייר לו מקום וממילא נפקעו קידושי הראשון ומכ"ש אם נימא דלא חלו דפשיטא דמקודשת לשני ע"ש ולפע"ד אין השגה כלל כאן דפשיטא דכל דאמרינן דהראשון כיון לשייר עוד מקום חלות לקידושי שני אבל לא שיפקעו עי"ז קידושי לגמרי זה לא נקרא שיור והרי השיור הלז עוקר לקידושין ופשיטא דעכ"פ חלו קידושי הראשון ג"כ מספק וא"כ ממילא שניהם ספק ומ"ש להקשות דא"כ למה כתב רבינו בפ"ט מגירושין הלכה י"ד באומר הר"ז גיטך מעכשיו ולאחר מיתה דספק מגורשת הוא שמא חזר בו ממה שאמר מעכשיו והרי לר"י מסיק הש"ס שם דטעמא הוא משום גזירה מהיום אם מתי ע"ש לפע"ד נראה דבאמת צריך להבין דכיון דבגט ודאי ל"ש שיור דאין כאן כריתות כדאמרו שם דייבומי נמי מיבם וא"כ כיון דל"ש שיור שוב ע"כ לא כוון לשייר וא"כ ע"כ שם הספק משום תנאה וחזרה ואף לפמ"ש התוס' שם דבכי ה"ג הוה כריתות מ"מ עכ"פ לא נגמר הגט רק לאחר מיתה ואין גט לאחר מיתה וע"כ כיון שם לתנאה וחזרה אך ז"א דאם נימא דכיון לתנאה וחזרה ג"כ לא תהיה מגורשת בודאי והוה ספק מגורשת וא"כ מה"ת נימא דלא כיון לשיור או לא תהי' מגורשת כלל וע"ז הוצרך לשנוי' דהגזירה הוא משום מהיום אם מתי וכיון שב"כ וב"כ הוה ספק מגורשת וחולצת ולא מתיבמת מה נ"מ אם כיון לתנאה וחזרה או לשיורא ויותר מסתבר שבתחלה כיון לתנאה דאל"כ למה נתן הגט אך כ"ז כתבתי לחיבת פה קודש הש"ך ז"ל אבל באמת דבריו דחוקים ולא נראה כן מלשון הש"ס והרמב"ם ובלא"ה נראה דל"ד למ"ש הרמב"ם בהלכה י"ג במי שקידש חוץ מפלוני דבאמת בקידושין ל"ש כריתות ורק דהספק הוא דמקיש הויה ליציאה וכדאמרו בגיטין דף פ"ב ולפ"ז זהו שם אבל כאן דלפמ"ש התוס' לשיטתם מקרי כריתות בכה"ג רק דבגיטין פסול משום דאין גט לאחר מיתה אבל באם אומר מעכשיו ולאחר שלשים הוה גם בגט כריתות וא"כ מדוע לא יועיל בקידושין כיון דבגט לא מקרי שיור: