אחר זמן רב מצאתי בכו"פ סי' ק"י ס"ק י"ד שהקשה ג"כ דנימא דנכבשינהו דניידי ע"ש מ"ש בזה ראי' דל"ש שמא יקח מן הקבוע כל דיש לו היתר למחר כמ"ש המהרש"ל. והנה שאל אותי אחד לטעמו של הרש"ל דל"ש הגזירה שמא יקח מן הקבוע כל שיש לו היתר למחר ומטעם דלמה יקח מהאיסור כל שיש לו היתר למחר ולא בהיל ע"ז ולפ"ז איך גזרו בביצה משום פירות הנושרין וכדומה והא יש לו היתר למחר ולא בהיל והשבתי דזה טעות דבשלמא כל שהדבר באמת אסור כעת רק שלמחר יהיה ניתר א"כ כל שיוכל להיות מותר פשיטא דל"ח שמא יעשה איסור אבל בביצה דכעת ליכא איסור כלל רק שיבא לידי תלישת פירות וכדומה מהגזירות א"כ שפיר חיישינן דכל שנימא דמותר מה"ת לא יעשה זאת היום אף שאפשר למחר מה נ"מ היום או למחר הא מותרין גם כעת ושפיר גזרו וז"ב ופשוט לולא שזה נתקשה בזה לא אמרתי לרשום דברים פשוטים:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן מ״ג (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.