שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן מ׳ (ה׳)

ובזה מיושב היטב קושית התוס' שהקשו דמ"ש לשמה דנקט ולפמ"ש א"ש דלענין שאר מיעוט כמו מחובר וכדומה הרוב לגמרי נגדו דל"ש כאן לצרף החזקה דהא כבר אתרע חזקתה דהרי עכ"פ נתן גט והרוב מגיד דהוא גט כשר משא"כ בלשמה כל שיש חזקה שוב י"ל דלא סתר הרוב דעוד הי' לה חזקת א"א אף לאחר שיש רוב. ובזה מיושב מ"ש רש"י בשליח להולכה דבשליח לקבלה כיון שנגמר הגט תיכף א"כ אתרע החזקה תיכף דהרי כל שנותן ליד השליח הגט היא מגורשת ול"צ שיאמר בפנ"כ ובפנ"ח. ובזה יש לישב קושית הפ"י שהקשה דא"כ היאך שוה שחרורי עבדים לגיטי נשים לענין בפ"נ דהא בעבד דזכות הוא לו א"צ שיאמר בפ"נ דהשליח הולכה הוה כשליח לקבלה ולפמ"ש לשיטת הרי"ף ורש"י קודם חזרה א"כ ניהו דא"י לחזור אבל השחרור אינו חל רק משיגיע גט לידו ולכך שפיר שוה לגיטי נשים ודו"ק היטב כי עמוק הוא ת"ל: