מכתבו היקר הגיעני מגילה עפה עש"ק העבר סמוך להתקדש ליל שבת ואני יושב קרית חוצות להשיב נפשי ולשתות מי מעיין הקשה למעיין ומחוסר ספרים. ובכל זאת למען כבודו ולמען למודו אמרתי להשיב בקצרה מה שהקשה על מהר"ש מבונבורג שכתב להתיר למי ששכח לעשות ע"ת להניח ביו"ט שני כיון דלא שייך שיפשע דהא שכח יע"ש וא"כ אמאי אמר שמואל לההוא סמיא סמוך אדידי ולמה לא התיר לו להניח בעצמו וגם בשנה שניה דא"ל פושע את ולכ"ע שרי ולדידך אסור ולמה לא התיר לו להניח בעצמו. הנה זוכרני שהקושי' הנ"ל כבר קדמוהו בספרים אחרים אבל מה אעשה שאין אתי פה שום ספר אך הקושיא שנייה לא ידעתי שאחרי שאמר לו שמואל שהוא פושע שוב אסור כמ"ש הר"ש מבונבורג בעצמו שכל שפשע אסור וכיון דקרא לו פושע למה יתיר לו. אמנם קושיתו יש לו מקום דאחר דסמיא לא ידע מהאי דחידש שמואל דזה נקרא פושע שוב למה לא הניח בעצמו בשנה שנייה והנה מעלתו האריך בפלפול נחמד כנהוג והיטב אשר דבר כי טל ילדות עליו:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ד׳ (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.