שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן י״ח (ה׳)

והנה בערב חג השבועות תרט"ז הגיעני מכתב מנד"ז הרב מוה' פנחס נ"י ב"ש הקשה בסי' ג' באהע"ז ס"ג דאם מעיד אחד מהאנוסים שאחד מוחזק בכהונה מעלין אותו וע"ז הקשה דהרי המהרי"ט חלק אהע"ז סי' ח"י העלה דאף לקולא אמרינן כל קבוע כמע"מ דמי וא"כ מכ"ש לחומרא דהו"ל קבוע ולפע"ד נראה לפמ"ש הר"ן בקידושין פ' האומר דע"א נאמן לברר המיעוט מתוך הרוב ולומר שזהו מן המיעוט א"כ מכ"ש כאן אף אם נודה לדברי המהרי"ט דהקבוע מגרע להרוב עכ"פ אינו רק ספק וא"כ העד מעיד שהוא מן הרוב ואינו מהקבוע האיסור ובזה בודאי העד נאמן דלא גרע ממברר מיעוט מתוך הרוב דנאמן ע"א מכ"ש בזה דהקבוע אינו קבוע הניכר עכ"פ שהרי הרוב מנגדו וזה גופא ספק שמא לא הדר לקביעותא כלל ופשיטא דבכה"ג הע"א נאמן ועשו"ת נו"ב מהד"ק חלק אהע"ז סי' ה'. ובזה יש לישב קושית הח"מ ס"ק ז' ודו"ק ומה שהקשה דהיאך מותר לקחת אשה גיורת הא שייך סמוך מיעוטא דז' עממים לחזקת איסור טרם שנתגיירה לק"מ דהחזקה הלז אתרע לגמרי שהרי כבר נתגיירה ולא נשתייר רק המיעוט בלבד וז"ב ופשיט. עוד נראה לי דבר חדש דע"כ לא אמרינן דקבוע כמע"מ רק בדבר שאינו בע"ח או אף בבע"ח אבל אנו חוששין שמא הרוב רצה שיהי' מן הקבוע כמו הך דספ"ק דכתובות אבל כל שידענו דהרוב מנגד להקבוע והרוב אינו רוצה בבירור להקבוע כמו הכא דהרוב מהאנוסים אינם רוצים להתחתן בקבוע שוב לא שייך למיזל בתר קבוע דאדרבא הקבוע אינו רק ספק והרוב הו"ל רוב המנגדו ואינו רוצה בקביעות ועיין שעה"מ בהלכות מגלה מ"ש בענין הקבוע ויש לי אריכות דברים בדבריו ואכ"מ ובלא"ה נראה לפע"ד לפמ"ש הט"ז ביו"ד סי' ק"א דהיכא דיש לפנינו שני קביעות ואחד מהם רוב מהראוי לילך בתר רוב ע"ש וה"ה כאן אלא שגוף דברי הט"ז צ"ב כמ"ש בגליון שם ובתשובה באורך ודו"ק. אמנם גוף דברי מהרי"ט תמוהים לפע"ד דמ"ש דכל דפריש באותה העיר מקרי קבוע אף דאורחייהו בהכי ול"ד לנמצא בין החניות דכתבו התוס' פ"ק דכתובות דהו"ל פירש משום דשם אין הכשר רק בהחנות עצמה ע"ש וכוונתו לתוס' דף ט"ו ד"ה דלמא והרי התוס' שם מדמו רובא דעיר ג"כ לחניות והוצרכו לחלק בין הך דנזיר דאמרו דהדרא לניחותא הרי דגם בעיר עצמו אמרינן כל דפריש מרובא פריש וצ"ע בזה גם מ"ש כיון דעל מקום הקביעות אנו מסופקים הוה נולד הספק במקום הקביעות צ"ע גם בכתובות שם: