ודרך אגב אומר מה דמבואר בש"ע סי' ב' ס"ד שם לענין מומר אוכל נבלות לתיאבון אם אמר שביפה שחט איש מומחה שחט לו דנאמן והט"ז והש"ך האריכו בזה דמה מהני אמירתו ומידי מששא אית ביה ולפע"ד נראה עפ"י מ"ש הט"ז והש"ך בשם הרשב"א במשמרת דעיקר ההיתר ע"י שמרתת לשקר ולכאורה התוס' כתבו בחולין דף ד' דבמומר לא סמכינן על יוצא ונכנס דל"ש מרתת דחושב שהיא ישראל ככל היהודים וא"כ מה מועיל מרתת אך ז"א דשאני יוצא ונכנס דהעכו"ם מרתת שמא הישראל משגיח על מעשיו ע"ז כתבו דמומר אינו חושב כלל שמשגיח עליו דמחשיב עצמו כיהודי גמור אבל כל שיודע שמשגיחין עליו בודאי שייך מרתת ולפ"ז אמירתו צריך כדי שידע הוא עצמו שאין מחשיבין אותו כיהודי ושואלין אותו אם שחט ביפה ושוב שייך מרתת שמא יבא אחר ויאמר שלא שחט ביפה ודו"ק.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן צ״ז (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.