שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן צ״ז (ג׳)

ולפ"ז הא מבואר בב"ש שם ס"ק ח' דבספק אם זינתה אינה מאוסה בעיניו כל כך ואסור לשהות עמה בלי עדים ע"ש ומעתה רואה אני הדבר ק"ו דהשתא התם דספק אם זנתה וכשזינתה בודאי נמאסה בעיניו ואפ"ה כיון שיש ספק לא אמרינן שנמאסת בעיניו מכ"ש כאן דבאמת לקחה באיסור והוטבה בעיניו ורק שע"י שהדירה מוכח ששנאה ונמאסה בעיניו א"כ כל שיש ספק שמא ילך אצל חכם א"כ דלמא לא קיבל בלב שלם ואיך נתיר לו לעבוד עבודה טרם שיגרשה דלמא באמת דעתו לחזור ושפיר פריך דלמא אזיל לגבי חכם ולמה התירו לו לעבוד מקודם ובזה מיושב קושית התוס' דלכך הביא הברייתא ולא פריך מהמשנה גופא ולפמ"ש א"ש דמהמשנה ל"ק דמה"ת לחוש כל שגירש דלמא ישא נשים פסולות אבל כל שלא גירש שפיר חיישינן כל שיש ספק ודו"ק ויש להאריך בזה ואכ"מ.