שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן צ״ו (ג׳)

והנה הוגד לי קושיא בשם הגאון מוהר"ע איגר ז"ל בגליון הש"ס דפוס פראג בהא דאמרו דמסר לה בשבתות ויו"ט והקשה דאכתי מבטל לה דיכולה לשמור קישואין וכדומה דאינה עושית מלאכה ומגיע לה שכר בהבלעה כמבואר סי' ש"ו ולפע"ד נראה דהנה בהפלאה מביא בשם בנו הרב מו"ה מאיר יעקב ז"ל שהקשה בהא דיליף הש"ס מע"י מהא דמסרה לחופה ומבטלה ממלאכתה והרי באמת הש"ס בקדושין ד' אמר צריכא דא"א למילף מע"י מקידושין דקידושין דלא קא טרחה משא"כ מע"י דקטרחה ולפ"ז מע"י דלא קא טרחה פשיטא דהן של אב ואין ראיה ממה שמסרה לחופה וכבר כתבתי בזה וכעת נראה עפ"י מה דמבואר במרדכי דמי ששלח שליח ללכת כמה ימים בשליחותו והלך איזה ימים ונאנס דאין לו שכרו גם על מה שהלך מקודם דמה אהני ליה בזה כל שלא גמר השליחות ועיין תומים סי' ס"ו ס"ק ס"ח ולפ"ז ה"ה מי שנתן איזה דבר לעשות שצריך כמה ימים וכל שלא גמר א"צ לשלם לו גם על ימים שעברו ולפ"ז בכה"ג שטרחה באיזה דבר כמה ימים וביום אחד רוצה להכניסה לחופה א"כ תתבטל מן מעשה ידיה גם מה שטרחה מקודם שוב זהו הוה מע"י דקא טרחה ובכה"ג שוב ע"כ דמעשה ידיה שלו ומצי לבטלה ולפי"ז שפיר משני בשבתות ויו"ט וא"ל דמ"מ מבטלה ממעשה ידיה דזה אינו דשם יקשה הא הוה מעשה ידיה דלא טרחה וא"ל דבכה"ג תפסיד גם מה שטרחה בחול דזה אינו דבאמת שכר שבת אינו יכול' לטול רק בהבלעה וא"כ איך שייך לומר דאם לא תשמור שבת מפסדת כל ימות השבוע דזה לא מקרי בהבלעה דהא בא השכר על כל יום בפני עצמו דאם לא תשמור בשבת תפסיד גם מה שבחול וע"כ דלא מיירי בכה"ג ושוב אינו רק מבטל ממעשה ידיה דלא קא טרחה ודו"ק היטב. ומ"מ לענין דינא לא מלאני לבי להקל כיון דלא מצאתי בשום ספר אחד מהערות אלו.