שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ב׳ סימן צ״א (ב׳)

ועכ"פ לדינא באותן כלי פרצילאהן יש להקל מטעם דשיע ולא בלע והפרמ"ג בסי' ק"ג חולק דהו"ל ספק דרבנן בהתגלגל ולפמ"ש יש לצרף גם הך דשיע ולא בלע והו"ל ס"ס להקל ואף שאינו ס"ס גמור מ"מ עכ"פ יש להקל להשהות מעל"ע ועיין כו"פ סי"א מיקל בשהה כבר מעל"ע וכאן יש להקל אף בלא שהה דהו"ל כדיעבד ודו"ק. והנה בגוף דברי הרשב"א הנ"ל הפר"ח האריך בסי' קכ"ב ס"ק ג' בזה וראיתי לרשום קצת בזה מה שראיתי דבר תימה ברמב"ם בפט"ו מתרומות הי"ט שהביא הפר"ח שם והנה מאד תמוה לי לשיטת הרמב"ם דתרומה א"צ הגעלה כלל ודי ברחיצה לבד והיא תימה גדולה לפע"ד דהרי אמרו תרומה לא יבשל בה חולין ואם בישל בנו"ט ובזבחים צ"ו מקשי ע"ז ותרומה לא בעי מריקה ושטיפה והתניא תרומה לא יבשל בה חולין וכו' ומשני לענין בישל במקצת כלי וכן לענין יין וכן לענין שטיפה יתירתא וא"כ מבואר להיפך וזו הוא השגת הראב"ד ומהתימה על חכמי לוניל והרמב"ם עצמו מה תרצו לזה והכ"מ לא העיר כלל וגם גוף ראיית הרמב"ם ז"ל מהמשנה היא תמוה דמה מדמה שם הי' הבלע בצונן ולכך סגי בשטיפה משא"כ היכא שנבלע ע"י האור וגם לפמ"ש הרשב"א בתשובה סי' רכ"ב והפר"ח שם אין ראיה משם כלל משום דמשהו הוא ואני מצאתי ביריאים מצוה קמ"ו שכתב בזה דבר נפלא דכיון שבדעת התורם תלוי ואין דעתו של תורם ע"ז ודבר זה נעלם מהפר"ח סי' צ"ט ס"ק ח' והתוס' יו"ט שם ועכ"פ דברי רבינו תמוהים לפע"ד מכל צד וראיתי בפר"ת שם מ"ש לדעת רבינו לפרש הסוגיא והוא דחק ע"ג דחק כאשר יראה המעיין דבש"ס אמרו בהדיא מידי דהוה אגיעולי עכו"ם והוא הגעלה גמורה והוא נדחק שלא כדת במחכת"ה אמנם לפע"ד הדבר ברור דהרמב"ם מפרש דבריו עפ"י סוגיא דע"ז דף ע"ו דמסיק הש"ס דהיתירא בלע ל"צ ליבון רק הגעלה ולפ"ז כי ממעט אותה פרט לתרומה היינו אף הגעלה בחמין א"צ אלא שטיפה בלבד דגם תרומה היתירא בלע וא"כ א"ש והש"ס בזבחים דף צ"ו שם דפריך ע"ז ותרומה לא בעי מריקה ושטיפה והתניא הוא לפי הה"א בע"ז דאביי מפרש דהגעלה היינו ליבון וא"כ אם ממעט אותה הוא רק מליבון אבל שלא יצטרך מריקה ושטיפה לא מסתבר ליה כלל ולכך הוצרך אביי שם לפרש דקאי לענין בישול במקצת כלי ורבא דאמר שם בע"ז דקדשים בכל יום נעשה גיעול לחברו וא"כ בתרומה דלא נעשה גיעול להס"ד דלא מחלק בין היתירא לאיסורא ועיין נקה"כ סי' צ"ג ובעבוה"ג וכו"פ שם וא"כ ג"כ לא מסתבר ליה דתרומה לא יצטרך מריקה ושטיפה וע"כ הוצרך לדחוק דקאי לענין יין וכן רבא בר עולא הוצרך לדחוק דקאי לענין שטיפה יתירתא אבל למאי דמסיק הש"ס בע"ז דבהיתירא בלע סגי בהגעלה והיינו מריקה ושטיפה וע"ז ממעט תרומה דהיתירא בלע אף ממריקה ושטיפה וא"כ מבואר שטת רבינו ושפיר מייתי רבינו ראיה מהמשנה דתרומות שם דתרומה א"צ הגעלה ואף דשם הוא בצונן אפשר דע"י כבישה הוא והו"ל כבישול מיהו לפמ"ש הד"מ בסי' תנ"א באו"ח דכבוש כמבושל ל"ש בהיתר א"כ שפיר מבוארים דברי רבינו וכמ"ש ובזה מיושב היטב מה דק"ל טובא דלשיטת רבינו דיש ראיה מהמשנה הלז א"כ אמאי לא מקשה הש"ס בזבחים שם משנה דתרומות הנ"ל שהביא הרמב"ם על מה דאמרו בתרומה דהוא בנו"ט ולפמ"ש א"ש דבאמת לפי הס"ד שם דאין לחלק בין היתרא בלע א"כ ע"כ דהפירוש בהמשנה דתרומות מחמת משהו כמ"ש הרשב"א או כמ"ש בשם היראים אבל לפי המסקנא דהיתרא בלע באמת בתרומה דהיתירא בלע לא צריך כלל מריקה ושטיפה ודברי הרמב"ם מבוארים וצ"ל דהא דאמרו בזבחים דף צ"ו מידי דהוה אגיעולי עכו"ם היינו דלא ס"ל לחלק בין הותרא בלע לאיסורא בלע אבל לדידן באמת יש חילוק בגעולי נכרים בכה"ג צריך ליבון ובזה מיושב גם כן מה שהקשה הפר"ח על הרמב"ם מהירושלמי דתרומות והפרי תואר כתב דהוא קושיא חמורה ולפמ"ש י"ל דהירושלמי ס"ל ג"כ דאין חילוק בין היתירא בלע לאיסורא בלע אבל לפי המסקנא אין קושיא כלל ודברי הרמב"ם מזוקקים ועיין כו"פ סי' צ"ד ס"ק ג'. והנה בכלי הפארצילאהן שצדדתי למעלה הנה נזכרתי שבשו"ת הרדב"ז ח"ג ס' והובא בפר"ח או"ח סי' תנ"א מביא דפרצילאהן שלנו אינו פרצילאהן טוב ודינו ככלי חרס ע"ש.